א

סימן מח

אשה אחת מק' אורשע פרומא בת מ' יהושע עגונה מבעלה ר' זאב וואלף בן מ' יעקב שו"ב מליובאוויטש. זה כ"ב שנים שהלך בעלה הנ"ל ממנה למדינת רוסיא להמציא טרף ופרנסה אצל נגידי הזאוואדניקעס הנמצאים שמה. ומצא כדי פרנסתו בזאוואד של מו' תנחום בועז ונסע ממנו לזאוואד אחר. ומאז נאבד שמו וזכרו:

וזהו העתק הגב"ע על אודותיו:

במותב תלתא בי דינא כחדא הווינא ואתא לקדמנא מו' יצחק במ' שלם מק' שקלאב. והעיד בפנינו ב"ד הח"מ בתו"ע באליונ"ע בזה"ל איך בין גיווען בזאוואד פושקינו הסמוך לקאסטרמא. אצל מו' יעקב חנותות והגיד מו' יעקב הנ"ל בפני כמה אנשים וגם בפני בזה"ל איך האב גיהערט עפ"י השמועה אז מו' זאב וואלף בן יעקב שו"ב מליובאוויטש חתן מו' יהושע בימען מאורשע שהיה אצל מו' תנחום בועז בזאוואד שלו. איז נהרג גיווארין בנסיעתו ממו' תנחום בועז הנ"ל בדרך. ואח"כ שמעתי משני אנשים אז זיי האבין גיקאנט את מו' זאב הנ"ל בחייו אונ האבין עם גיפונען אהרוג על הדרך. און האבין עם דער קאנט אז דאש איז מו' זאב הנ"ל האבין זייא עם מקבר גיווען כ"ז שמעתי ממו' יעקב. גם אמר מו' יעקב הנ"ל אז איך וועל קומען למדינתינו וועל איך דאש דער ציילען בפני ב"ד בכדי להשיג להאשה פרומא אשת מו' זאב הנ"ל איין היתר. כל הנ"ל הגיד לפנינו ב"ד ח"מ מו' יצחק הנ"ל בת"ע כנ"ל וקבלנו עדותו כד"ת ולראי' באעה"ח יום ה' ז' אדר תקע"ט לפ"ק בק' ארשא. נאום אברהם במ' א"ג שור מ"צ דק' הנ"ל:

ונאום זאב במו' צבי הירש:

ונאום יוסף במו' יעקב:

תשובה עברתי על הגב"ע ותיוהא קא חזינא הכא. שזה יותר מי"ד שנה שהוגבה העדות מב"ד יפה של ק' אורשא ומדוע לא דפקה העגונה על פתחי המורים להסיר מעליה כבלי העיגון זה זמן שנים רבות. ישבה גלמודה ודורש אין לה. האם אין תורה ח"ו בישראל. וע"כ נסוגותי אחור מלומר בזה דבר עד אשר כתבתי תחלה לההמ"צ דק' אורשא לעמוד על החקירה מדוע אשתהו כ"כ. ואם תקובל האמתלא בעיניו ימחול להודיעני. ואז אשא דעי להמציא לה מזור ותרופה מן התורה כפי אשר יראוני מן השמים. והנה הרב הנ"ל דרש את האשה מה ראתה על ככה ומה טעם יש בדבר שהחרישה עד כה. וחלק כבוד לזקנה במקום שאין חכמה. ושדר את האשה לכאן למען אשמע דברי' הדברים כהווייתן מפי האשה בעצמה. ואף הוא פתח בהצלה תחלה בשריותא דהאי אתתא כי אתרא דמר הוא. וכבואה הנה דרשתי ממנה על זאת. וכה היה דבריה. אחר נסיעת בעלה ממנה לשם ומצא לו מקום אצל מו' תנחום בועז בזאוואד שלו והיה מלמד עם בנו אליקום שו"ב. ומיום נסיעתו עד קרוב לשתי שנים אחר זה קבלה ממנו מכתבין מפ"ש וגם שלח לה מעות משם. ואח"ז היה מלחמת הצרפתים ומאז והלאה לא נשמע ממנו דבר ומחמת ריחוק הדרך כי רב הוא לא הי' ביכולתה לדרוש אחריו עד שכמה שנים אח"ז בא מו' תנחום בועז למדינה זו ודרשה ממנו על בעלה והשיב לה שנסע ממנו לר' ליב הקטן לזאוואד אחר רחוק ממנו. ואז שלחה את מ' אליקום לשם לדרוש אחריו. וכבוא מ' אליקום לשם עשה שם עפ"י פקודת הגובערנאטער דשם סליעטסטוועש. ונתברר עפ"י הסליעדשטוועש. שהוא נסע ממו' תנחום בועז לשם ובדרך לן אצל קדר אחד ושם היה מתאכסן גם קדר ממקום אחר ונסע עמו משם והביאו את הקדר הנ"ל למשפט והושיבו אותו באסטראג. מחמת שבהסליעדשטווע נראה שהוא הרגו וגם ראו אצלו את הפוטער שלו. ונסע משם ר' אליקום הנ"ל ובא לכאן ולא הביא דבר ברור מהריגתו. רק שמהשליעדשטווע היה נראה שהוא הרגו ואח"ז היה שם מו' יצחק במו' שלם מק' שקלאב ובא לק' אורשא ונתקבל עדות ממנו בב"ד דק' אורשא ששמע ממ' יעקב חנותות שבעלה נהרג בעו"ה וששני אנשים מצאו אותו והכירוהו וקברוהו והיה בדעתה לדפוק על פתחי התרה ע"פ גב"ע של מו' יצחק במו' שלום. והנה בא איש אחד ממאסקווע וסיפר איך שראה את בעלה הנ"ל במאסקווע שהחליף את דתו ח"ו (אשר לא יאומן ח"ו עליו כזה כי היה הולך בדרך ישרה כאחד כשירי ישראל). ומחמת זה חדלה מלבקש התרה. עד שחותנה נסע למאסקווע לחקור אחר הדבר ומצא שם אותו האיש שהחליף את דתו ושאמר שהוא בעל האשה הנ"ל. והנה הוא שקר גמור כי אחר הוא. רק שלמד אצלו שחיטות בביתו והיה יודע מכל הענין שכלתו יושבת בעיגון הוציא קול שהוא בעלה. ובל"ב עד שבא חותנה ממאסקווע ונתגלה הדבר שהוא שקר גמור נמשך זמן רב. וכאשר נתגלה הדבר שהוא שקר ורצתה להשיג התרה בא אחד מראסיי' והוציא דבה איך שראה אותו בארחאנגול ושהחליף את דתו ולקח אשה שם אצל סוחר והגיד שם הסוחר. ובהיות שהוא ריחוק מקום מאד כמה אלפים ווייארסט וגם יהודים אינם נמצאים שם עד שנודע שמוה' אברהם מטולע מחזיק שפיטאל בארחאנגול והושיב שם בשפיטאל איש אחד (הוא הנגיד מו' חיים כהנא שדר כעת פה"ק וויטעפסק) ונסע אביה לאדמו"ר הרב הקדוש מליובאוויטש נ"ע שיכתוב למו' אברהם הנ"ל לטולא ולמו' יצחק דאקטער שיכתבו לארחאנגול לחקור אחר הדבר שמה. וכתב אדמו"ר נ"ע אליהם והודיע להם שם הסוחר דשם אשר אמר האיש שנשא בתו לאשה. ועד כה וכה נתארך עוד הדבר הרבה ושמעה שבא תשובה מארחאנגול ששקר הדבר שהוא מכיר את הסוחר הנ"ל ואת חתניו לוקחי בנותיו שהמה ערלים מתולדותם ואפיצירין. אך אדמו"ר נ"ע הלך לעולמו ולא הגיע לידה המכתב מארחאנגול וגם אביה שהוא היה המוציא והמביא להשיג התרה שבק חיים כו'. וגם הגב"ע של מו' יצחק במו' שלם לא ידעה היכן הוא. ואז רפו ידיה והסיחה דעתה לדרוש אחר התרה. עד שזה כשנה ויותר שאחד ממיודעיה בקשה ממנו לחפוש אחר כתבים הנצרכים לה ובתוך תכריך של כתבי' של אביה מצא הגב"ע הנ"ל. ומאז שמה אל לבה לדפוק על פתחי התרה מכבלי העיגון. הן הן קיצור תורף האמתלאות ממה שהאריכה לפני. הראויין להתקבל על לב השומע. והנה הגביר מו' חיים כהנא דר כעת פה קהילתינו והעיד לפני בתו"ע כד"ת שאמת הדבר שכתבו אליו לארחאנגול לדרוש הדבר ודרש וחקר שהוא שקר גמור כי מכיר את הסוחר ואת חתניו שהמה ערלים מתולדתם:

עוד אחת הציעה לפני האשה. איך שזה מקרוב כאשר שמה על לבה לדרוש אחר התרה שמעה מאיש א' ר' אייזיק איך ששמע מא' מק' סמילאן שהיה בגרעניץ פראייסין ביורבריג ובא לריגא. ושמע ממנו בריגא איך שראה את בעלה הנ"ל ביורבריג שהחליף את דתו והוא שמה קווארטאלנע. והאיש ר' אייזיק אינו בביתו. ובהיות שר' אייזיק הנ"ל אינו בביתו לדרוש ממנו ע"פ ד"ת שלחה לק' סמילאן למצוא את האיש שהיה ביורבריג ובריגא. שאומר ר' אייזיק ששמע ממנו כזאת. והביאה מכתב משם וחתומים עליו ט"ו בע"ב שלא היו ביורבריג ממחניהם כ"א שני אנשים היינו מו' חיים במו' יעקב ור' מרדכי בר' ליב. אך ר' חיים בר' יעקב לא היה מעולם בריגא. רק מרדכי הנ"ל והוא איש שקרן ואין בלבו אמונה עכ"ל המכתב. והיא גם היא אמרה שהאיש מרדכי הוא שונא לה שנאה כבושה מחמת עסק שידוך. וגם פה יש מכירין אותו שאין כדאי לחוש לדבריו שאינו הולך בדרך הישר וגם אמרה האשה שר' אייזיק הנ"ל אמר שהקווארטאלנע הנ"ל שהגיד לפניו אותו האיש שהיה ביורבריג הוא קצר הקומה ופניו שחורים וגישטופלט. ובעלה הנ"ל היה בעל קומה ולבן ופניו היו נקיים בלא שטופלען. עכ"ל השואל:

הנה תשובתו הרמה ע"ד העגונה מאורשא הגיעני עש"ק העבר. ולא יכולתי לקיים רצונו לעיין בזה היטיב למעשה כדבעי. אך דרך כלל אמרתי לכתוב לכת"ר בזה כי מהיות מה שלא נזדקקתי לזה תחלה בבוא מכתבו הראשון לא מפני הספק דשמא היה אחר ג"י ותנן אין מעידין עליו אלא עד שלשה ימים כו' כי בזה יש לצדד להקל. אמנם מצד אחר נראה לי חומרא גדולה מפני העדים שאמרו תחלה שהוא חי זה אמר שהוא במאסקעוי וזה אמר בארחאנגעל. ותמיהני איך לא דיבר כת"ר מזה. ואם אמנם הציע המעשה איך שאומרת שנתברר הדבר שלא נמצא שם והיינו עפ"י חותנה שנסע למאסקעוי לחקור ומצא כי אחר הוא וכו'. וכן מארחאנגעל נתברר ע"י גב"ע של הגביר מוהר"ח כהנא עכ"ז יש ויש לחקור בזה וצע"ג אם עי"ז נתבטל לגמרי דברי והעדאת האומרים שהוא חי. שהרי נמצא ראיה מפורשת שלא נתבטלה עדותן עי"ז מתשובת מהר"ם בר' ברוך הלא היא באורך בהגמ"ר דכתובות פרק אלמנה ניזונית סימן ש"ו המתחלת על אודות ראובן ושמעון ששלשה נכרים הגידו מסל"ת על הריגת ראובן. ויהודי (בעל עבירה הפסול לעדות מדרבנן עי' פסקי מהרא"י סימן ר"כ רכ"א דאפשר הוא ג"כ פסול מדאורייתא) א' הגיד לקרובי האשה ראיתיו חי בצרפת ושלחו אחר עמו לראות אם יש ממש בדבריו ויבוקש הדבר ולא נמצא. ועכ"ז מבואר שם דכל שלא הודה אותו התועב ששיקר או שטעה בין איש לאיש לא נתבטלה עדותו אע"פ שלא נמצא כדבריו. ולכן לא התירה אלא מטעם כיון דהוא ג"כ פסול לעדות הלך אחר רוב דעות שהן שלשה מסל"ת. אבל לולי זאת לא היה מתירה ע"ש. הרי מבואר דמפני זה ששלחו אחר עמו לחפשו במקומות אשר אמר שהוא שם. ולא נמצא כדבריו. ואף גם הוא הודה עכ"פ שלא נמצא בצרפת עכ"ז לא מבטלינן סהדותיה וחיישינן דילמא עכ"ז אמר אמת שראהו חי בצרפת. או דחיישינן שלא היה בצרפת כ"א במקום אחר. וא"כ ה"נ בנ"ד אע"פ שבמאסקעוי וארחאנגעל לא נמצא. עכ"ז לא נתבטלה עדותן שאמרו שהוא חי. ואם אינו במקומות הנ"ל יש לחוש שהוא במקומות אחרים:

ואע"פ שאפשר לחלק ולומר דהתם היה הענין שלא נתברר ששיקר דאפשר היה תחלה בצרפת ואח"כ אזיל לעלמא ומש"ה לא נתבטל עדותו. אבל הכא הרי נתברר ששיקר או שהענין באופן אחר כמו בארחאנגעל נתברר שמה שאמר שלקח בת פלוני לאשה שאינו כן וכו' ונמצא הוחזק שקרן ומש"ה י"ל שנתבטל עדותו. אך גם זה אינו מוכרח די"ל אע"פ ששיקר בפרט זה מ"מ השאר אומר אמת. וכעין מ"ש התשב"ץ ח"א סימן ס"ו הובא בשו"ת בית אפרים סימן כ"ד דפלגינן דבוריה. בשגם כי מלשון תשובת מהר"ם שכתב ויבוקש הדבר ולא נמצא. לשון זה משמע שנתברר ששיקר עי' קדושין (דס"ו ע"א) דפי' ויבוקש הדבר ולא נמצא היינו שנתברר ששקר אמרו כמש"ש היכי דמי אלימא כו' אלא בעדי הזמה כו'. (אלא) שי"ל שבנדון דמהר"ם נתברר שאינו כלל בצרפת (מ"מ) שאותו התועב מהסתם נתן ג"כ סימנים עליו איך שהיה שם ואפשר שנתברר שלא היו כלל הסימנים. והיינו מ"ש מהר"ם ויבוקש הדבר ולא נמצא ואפ"ה חש לעדותו שמא אומר אמת במה שהוא חי: