ד

ובלאה"נ דעת מהר"י הלוי אחי הט"ז בתשובה סי' ל"ט דבעוברת על דת ג' פעמים כופין אותו להוציאה הגם דבתשובה א' הקשיתי עליו מתשובת הרשב"א סימן תתל"ג שהבעל ראה באשתו שלשה דברים מכוערים כו'. מ"מ בנ"ד שיש הרבה סברות להחמיר שיש כאן עדי כיעור וקלא דלא פסיק ונסתרה עם ערבי אדעתא דניאוף כיון שראו ג"כ דברי כיעור וגם הכיעור גדול מאד דומה לרוחצת עם בני אדם וגם ראו כמה וכמה דברי כיעור נראה שאפשר לומר שאסורה לו ממש. ועיין בתשו' נו"ב מהד"ת חלק אה"ע סימן י"א מה שהביא בשם השט"מ דב"מ פרק ז' (ד' צ"א ע"ב) בשם הר"ר יונתן משיראו כמנאפים כלומר שיעמוד האיש על כריסה של אשה אע"פ שאין העדים רואים אם מערה בערותה אם לאו כו' ועי' בתשו' רמ"א רסי' י"ב ובתשובת מהרש"ל סימן ל"ג משמע הכל זה על זה דוקא: