ז

והנה מהרמ"ל בתשובה הנ"ל בד"ה איברא הנ"ל פירש דמ"ש רש"י ובדעתי היה להחזירך כו'. הפירוש דאין ר"ל שכשימצאו הדברים בדאים יהיה הגט בטל מיד. אלא שבאם שימצאו הדברים בדאים יחזיר וישאנה ואם לא תרצה לשוב אליו אז הגט בטל. וא"כ לפ"ז צריכה קידושין ונישואין אח"כ עמו. וגם אם החזירה ומת אח"כ אסורה לכהן דהא גם כשנמצאו הדברים בדאים היה גט גמור רק על תנאי שתחזור ותנשא לו והרי נשאת לו ונתקיים התנאי וא"כ הוה גרושה. אבל לדברי הרמב"ם פ"י הי"ב ולדברי הרמב"ן אפשר לומר דכשנמצאו הדברים בדאים מתבטל הגט מיד דאדעתא דהכי לא גירשה. ולכאורה קשה על פרש"י ממ"ש בגמרא שמא תלך ותנשא כו' ונמצא גט בטל כו' דאמאי פשיטא להו דגט בטל ובניה מן השני ממזרים הא יכולה לקיים התנאי שיגרשנה ותחזור ותנשא לבעלה הראשון. דכה"ג חשיב קיום התנאי כיון שעכ"פ נשאת לו אח"כ כדמשמע פרק בתרא דגיטין (דף פ"ד ע"א) גבי לאחר תצא דבעיא לקיומיה לתנאיה. ובש"ע אה"ע סימן קמ"ג סעיף ט"ו בהג"ה נשאת אח"כ לאותו פלוני כו'. ואם משום דאסורה לו דהוי מחזיר גרושתו משנשאת י"ל כיון דהנישואין לאחר היה בטעות ה"ל אונס דשריא. וכמו אם זינתה תחתיו באונס וטעות. דהא ביבמות (דף נ"ו ע"ב) גבי אחרי אשר הוטמאה כו' הא נתפשה מותרת וזה כתיב גבי גרושתו שנשאת. מיהו רש"י פירש שם אחרי אשר הוטמאה לרבות סוטה שנסתרה א"כ י"ל דאהא לחוד קאי הא נתפשה מותרת. ועוי"ל דעכ"פ מדרבנן אסור הראשון להחזירה משנשאת כמו בהנך שבמשנה פרק הזורק גט (דף פ' ע"א) גבי תצא מזה ומזה כו'. וא"כ סוף סוף אינו מתקיים התנאי. ועוי"ל דהכא הכל מודים לדעת הרמב"ם שבסימן קמ"ג סט"ו ובב"ש שם סס"ק כ"ו שכוונת המגרש שאם נמצאו הדברים בדאים תנשא לו דוקא קודם ולא תנשא לאחר כלל בינתיים כו' דודאי האומדנא וגילוי דעת מורה על זה. ועיין בתשובת מהר"א ששון סימן קי"ח. וצ"ע בהה"מ פרק י"א מהלכות מכירה ה"ט וכתב הרשב"א כו' אין לוקח כו' עד שיגמור כו' ואשר מזה משמע שבגילוי דעת ואומדנא המקח מתבטל למפרע ולא שצריך לחזור ולמכור לו דא"כ היה מותר ללוקח לאכול פירות כמו בהלכה יו"ד שם גבי וכן המוכר כו' שיחזיר לו כו' הרי המכר קיים כו' דלוקח אוכל פירות ועיין בש"ע סימן ר"ז ס"ה וסעיף ו' ובסמ"ע שם סק"ח וס"ק י"א. ועי' בנתי"מ סימן ר"ז סק"ו ומ"ש בשם מחנה אפרים בהלכות רבית סימן י"ג. ואפ"ל דס"ל גם כאן שהענין כן דבמוציא שם רע וכן באיילונית כשאמ"ל משום שם רע כו' הגט בטל למפרע כשנמצאו הדברים בדאים. וכן משמע לשטת הרמב"ם שכתב דהוה כמגרש על תנאי ולא נתקיים שנמצא הגט בטל למפרע. דמשמע מה שלא נתקיים התנאי היינו מה שנשתנה מעשיה שעשתה תשובה. וכן נראה מלשון הרמב"ן והר"ן בחידושיו שפירש הא דכשהודיעוהו שלא יחזיר אינו יכול לקלקלה משום דכשהודיעוהו כן ואעפ"כ אינו משהה אמרינן עילה מצא שהיה רוצה לגרשה. ואי איתא דהתנאי הוא רק שכשיהיה השם רע שקר תחזיר לו היינו שצריכה לחזור ולינשא לו ע"י חופה וקדושין א"כ כשמודיעין אותו שלא יחזיר הרי ודאי א"א לומר שדעתו על תנאי זה. וא"כ ממילא הגט כשר ומה צריך לומר עילה מצא אפילו אם אמת ונכון שרק מחמת השם רע מגרשה ע"כ מגרשה בלא תנאי. אלא ע"כ צ"ל דאף שלא שייך תנאי זה וא"א לו להחזירה עכ"ז אם רק מחמת השם רע מגרשה ואמר כן ונמצא שהשם רע שקר הגט בטל מדינא דה"ל גט מוטעה שהוא גירש רק על דעת שהש"ר אמת אף שגירשה בלי תנאי שתנשא לו מ"מ כיון שגירש רק משום השם רע וכפליה למילתיה שאם לא כן לא היה מגרשה. ולרבנן דא"צ כפילות אפילו בלי כפילות הענין חזק שגירשה לחלוטין בלי תנאי שתנשא לו. אבל רק אדעתא דהכי לכן כשנמצא הענין שקר לגמרי הגט בטל אף שא"א שתנשא לו מדרבנן כו'. מ"מ להנשא לשוק צריכה גט אחר מדאורייתא. אלא דהא דא"צ גט זהו מפני שאנו אומרים עילה מצא שהיה רוצה לגרשה. (ולכאורה לשטה זו יש ראיה לדעת מהרמ"ל בגט דווינא בהא דלא מהני אפילו מה שאמר לו המסדר שיגרש בלא תנאי. דמ"מ גירש רק אדעתא דהכי והוה גט מוטעה. מיהו ז"א דהתם ענין אדעתא דהכי היינו ג"כ שתחזור ותנשא לו. וא"כ לכ"ע מהני כשאומרים לו שיגרש בלי תנאי כו'). אבל לרש"י א"צ לזה דאפילו גירשה רק מחמת השם רע הגט כשר דהא ודאי לא גירשה על תנאי שיחזירנה וא"כ מספק גמר וגירש כו'. ואין זה ענין לגט מוטעה דגט מוטעה פירוש ג"כ שמגרש על תנאי בפרק מצות חליצה (דף ק"ו) ועוד דהכא לא היה הטעאה כלל שהרי היה שם רע וידוע שהשם רע הוא ענין מסופק כו' וכמש"ל. ובהא א"ש דהנה בסוגיא דיבמות פירש הרמב"ן דהא דהתם ליכא קלקולא לפי המסקנא הוא מטעם דלא דמי להנהו דהתם שהוא סבור שמוציאה על הודאי כו' אבל הכא כו' מספק כו' וכ"כ הרשב"א והריטב"א. והרי הרמב"ן והריטב"א ס"ל כרש"י דהגט בטל מדאורייתא וה"ל לחלק בפשיטות דהתם בגיטין (דף מ"ו) שייך התנאי דשיחזירנה אם יתברר הדבר. משא"כ ביבמות א"א כלל לומר כן דהא א"א שיתברר שהיא בת בנים כ"א אחר שתנשא לאחר כו' וכמש"ל. אלא ע"כ צ"ל דלהרמב"ן לא סגי בזה דאף שא"א שיחזירנה עכ"ז אם גירש רק בודאי מחמת השם רע לבד או מחמת שאינה בת בנים ואח"כ נמצא שאין הדבר כן הגט בטל ולהכי הוצרך לומר דלא גירש כלל אדעתא דהכי לבד כ"א על הספק כו' והרי היה ספק כו' ע"ש:

קיצור (לשטת רש"י אם לא אמרו לו שלא יחזיר ה"ל כמגרש על תנאי שאם נמצאו הדברים בדאים תחזור ותנשא לו ע"י חופה וקדושין כדין מחזיר גרושתו. ולהרמב"ן וסיעתו א"צ חופה וקדושין אלא אם נמצאו הדברים בדאים הגט בטל דה"ל גט מוטעה ולכן אפי' אמרו לו שלא יחזיר אם היה ברור לנו שגירשה רק מחמת שסבור שודאי הש"ר אמת ולא משום דבר אחר כלל היה גט מוטעה אלא הא דהגט כשר כשאמרו לו היינו משום שעל ידי זה יש לומר בפשיטות כיון שאינו משהה מלגרש עילה מצא שהיה רוצה לגרשה):