א

סימן כח

משנה (גיטין מ"ה ב). המוציא את אשתו משום שם רע (שיצא עליה לעז זנות) לא יחזיר. משום נדר (שנדרה ואמר אי אפשי באשה נדרנית) לא יחזיר (ואפילו נמצאו דברים בדאים או הנדר התירו החכם). ובגמרא א"ר יוסף ב"מ אר"נ והוא שאמר לה (בשעת גירושין) משום ש"ר אני מוציאך משום נדר אני מוציאך (בההיא אסרו רבנן להחזיר ואם לא אמר מותר להחזיר) קסבר (ר"נ) טעמא (דמתניתין) מאי משום קלקולא (שלא יקלקלנה על בעלה לאחר שתנשא לאחר ויאמר אילו הייתי יודע שהדברים בדאין או שהנדר יש לו הפרה אפילו היו נותנים לי מאה מנה לא הייתי מגרשך וכן אמרתי בשעת גרושין שמפני כך אני מוציאך וכשגרשתיך היה בדעתי להחזירך אם ימצאו דברים בדאים ונמצא הגט בטל ובניה מן השני ממזרין לפיכך אומרים לו קודם גירושין הוי יודע שלא תחזירנה עולמית ושוב אינו נאמן לומר כן. שכיון שידע שאסור לו להחזירה אפילו לא תנשא לאחר ולא חש להמתין ולבדוק אחר הדברים גילה בדעתו שלא היתה חביבה עליו) אי אמר לה הכי מצי מקלקל לה. ואי לא לא מצי מקלקל לה (שהרי לא אמר שמוציאה משום ש"ר. וכיון דלא מצי מקלקל לה משניסת. לא אסרו להחזירה עד שלא ניסת). ושם (ד' מ"ו ע"ב) תנן המוציא את אשתו (בגט) משום אילונית (שלא הכיר בה כשכנסה ומ"מ צריכה גט דאין אדם עושה בעילתו בעילת זנות ובעל לשם קדושין) ר' יהודה אומר לא יחזיר (שמא תנשא ותלד ויאמר אילו הייתי יודע שכן אפילו נותנים לי ק' מנה לא הייתי מגרשך ולדעת כן גרשתיך שאם יבואו לך סימנים שאחזירך. ואם ידעתי שלא תשוב אלי ואתה ראויה לילד לא גרשתיך. לפיכך אומרים לו קודם גירושין הוי יודע שהמוציא את אשתו משום אילונית לא יחזירנה עולמית) וחכ"א יחזיר דלא חיישינן לקלקולא. ובגמרא מקשה רבא דרבנן אדרבנן דהתם אמרי לא יחזיר. ומתרץ מאן חכמים (דאמרי הכא יחזיר) ר' מאיר (דאמר במס' קדושין (ד' ס"א) כל תנאי שאינו כפול כתנאי ב"ג וב"ר אינו תנאי) דאמר בעינן תנאי כפול והכא בדלא כפליה לתנאיה (שלא אמר בשעת גירושין אלא הוי יודעת שמשום אילונית אני מוציאך ולא אמר לה ואם אי את אילונית לא יהא גט דהשתא הוי גט אפילו אינה אילונית ולא מצי לקלקלה) עכ"ל הגמרא ופרש"י: