ח

ובסה"ת סימן קל"ג כתב וז"ל וכן סומכין העולם על אידך דבכרם ביבנה דכל שאין לו אלא ביצה א' הרי הוא כסריס חמה וכשר ועל זה סומכין העולם להכשיר בנ"א הנתוקין שכורתין מהן ביצה אחת אף על גב דמתניתין פליגא עלה דתנן איזהו פצוע דכא כל שנפצעים ביצים שלו אפילו ביצה אחת אף על פי שיש לחלק בין פצוע לסריס אינו נראה עכ"ל. ומדבריו נראה דאפילו בפצוע בביצה א' יש להקל. וליכא למימר דלא מכשר רק בפצוע שכרתו אחר כך הביצה דא"כ מנא ליה דפליגא עליו מתניתין די"ל רי"ש נמי מודה בעודו פצוע דפסול רק דכשכרתו אחר כך חזר להכשרו כמו גבי שפייה בקולמוס דלקמן ול"ד ללקותא בכוליא דלא מהני כשחסרה אח"כ לגמרי כמ"ש ביו"ד סימן מ"ד די"ל טריפה שאני כדאמרינן לקמן וזהו פסול שחוזר להכשרו למעוטי קרום שעלה מחמת מכה בריאה כו'. ועיין בטור יו"ד סוף סימן נ"ו דלהרמב"ן גבי טריפה נמי מהני כהאי גוונא היכא דלא שייך לומר סופה לסתור והרא"ש שנחלק עליו שם היינו משום שכבר נכנס בה חולי הטריפות כו' וסופה למות אבל בחולי זה שאינו כלל חולי הממית רק שמעכב ההולדה י"ל דמודה שחוזר להכשירו ע"י כריתה למאן דמכשיר כרות ביצה א'. וא"כ מנא ליה לספר התרומות דמתניתין פליגא על רי"ש. אלא ע"כ צ"ל דס"ל דלרי"ש יש להכשיר גם בפצוע ביצה א'. מיהו בתוס' כתב להדיא בהפך כמש"ל דמחלקין בין פצוע לניטלה לפ"ד ר' ישמעאל. והסמ"ג הביא ד' התוספת בלאוין קי"ח גם ד' ספר התרומות הביא בה' חליצה עשין נ"ב. ועיין בד' הרמב"ן בספר הזכות שמתוכם מבואר דהראב"ד ס"ל כהסה"ת. והרמב"ן שם חלק עליו וגם על התוספות. ומ"ש ר"ת ראיה מהחוש כ' ע"ז צא וחזור כו'. ומהירושלמי כתב דאדרבה משמע להפך וכמש"ל בשם הרא"ש וכבר נתבאר שהאחרונים הקשו עליו. ועמש"ל אות ז' ועיין שאלות ותשובות בית אפרים חאה"ע סוף סימן ב' מזה שחשב הרבה גדולי הפוסקים העומדים בשטת ר"ת ושהמחלוקת שקולה היא. לא כמ"ש רמ"א והיקל למעשה כשיש עוד סניף. גם ס"ל דספק פצוע דכא מותר מדאורייתא בקהל כספק ממזר וכן כתב בנ"ב סי' ו'. והארכתי מזה במ"א. אך הב"א סימן ב' כתב דספק פצוע דכא מצד פלוגתא דרבוותא י"ל דאסור מדאורייתא ולא שייך כלל לומר ע"ז פצוע דכא ודאי לא יבא דהא להאוסר ה"ז באמת ודאי. ועיין ר"ן פ"ק דקדושין גבי נתן הוא ואמרה היא וריא"ז בשלטי גבורים פרק אלו טרפות לא ס"ל כהר"ן. ומ"מ אין דברי הב"א מוכרחים דהא בעלמא קיי"ל דספק שמחמת פלוגתא דרבוותא קיל משאר ספק כמ"ש בתרומת הדשן סימן קע"ז א"כ הכא שלא החמירה התורה בשאר ספק. כ"ש בספק מחמת שיש גדולי הפוסקים מקילים. ואם משום דדומה לספק מחמת חסרון ידיעה מ"מ עכשיו הוא ספק על כל פנים לכל הדור כיון שנחלקו בזה גדולי הראשונים וכ"ש בספק דר"ת שהביאו ראיה מהחוש. ועיין בים של שלמה שחילק דכשהרופאים כורתים כו' יש להקל טפי ועיין בבית חדש שכתב שאין למחות ביד המיקל כר"ת וכשיש עוד איזה צד להקל נראה שיש להורות כן: