ג

ואפשר זהו הפלוגתא בירושלמי פצוע אית תניי תני בידי אדם פסול בידי שמים כשר אית תניי תני בין בידי אדם בין בידי שמים פסול. דהאומר בידי שמים ג"כ פסול כמו בידי אדם ס"ל כמ"ש הרשב"א בטרפות דחסר דומה לניטל הוא הדין כאן. ומאן דאמר בידי שמים כשר ס"ל חסר לא דמי לניטל. ולסוף מסקנת הירושלמי דבידי שמים ממש לכ"ע כשר. וכעין מ"ש מהרש"א וז"ל ועיין בנמוקי יוסף וכן צריכין אנו לחלק בפרש"י דב' גווני חולי הוא. והרא"ש והטור דקדקו מפרש"י דחולי אינו בידי שמים ורש"י כתב גבי סריס בידי שמים מחמת חולי הוא. אלא דאית לן לאיפלוגי דחולי ממעי אמו דהיינו סריס חמה דלקוי ממעי אמו כדלקמן בפרקין בידי שמים היא. אבל שאר כל מיני חולי אינו מקרי בידי שמים עכ"ל ולפי מה שכתוב החילוק מבואר יותר דסריס חמה אין בו חסרון רק חולי בפנימיות. משא"כ מה שדקדקו הרא"ש והטור מפרש"י דחולי אינו בידי שמים זהו כשמחמת החולי נעשה חסרון היינו פצוע או דך או כרות. לכן זה לא חשוב בידי שמים. דהא לא דמי כלל לחולי דסריס חמה שאין בו חסרון. רק כלפי שהגמרא הכשיר אפילו בפצוע ממש שיש בו חסרון רק כשהוא בידי שמים ע"ז למדו הרא"ש והטור דחולי אינו נקרא בידי שמים. וא"כ אין שום קושיא ממ"ש רש"י גבי סריס חמה מחמת חולי הוא. דהא התם ליכא חסרון כלל ואינו פצוע ולא כרות ואפילו לא היה נחשב חולי בידי שמים לא היה זה פוסל שהרי התוספות ושאר פוסקים מכשירין במי ששתה כוס של עיקרין ונסתרס כשאין חסרון בהאברים. רק לפמ"ש התוספות פרק ארוסה (דף כ"ו סוף ע"א) בשם רש"י לפסול בזה. לפ"ז צריך לומר דחולי זה חשוב בידי שמים ולא דמי לשאר חולי כיון דהחולי הוא ממעי אמו כמ"ש מהרש"א. וכן בנמוקי יוסף גבי סריס חמה כתב ב' הטעמים משום דסתם סריס חמה הוא כן מתחלת ברייתו כו' ועוד דסריס חמה הוא שאין בו חסרון אבר כו':

קיצור. שי"ל שזהו הפלוגתא בירושלמי. בענין פצוע בידי שמים. כעין פלוגתא דהרמב"ם והרשב"א בחסר הכבד. והמסקנא דהכא בידי שמים ממש לכ"ע כשר. והמהרש"א כתב ג"כ דב' גווני חולי הוא. היינו דאף שהרא"ש בשם רש"י ס"ל דפצוע ע"י חולי לא חשוב בידי שמים. מ"מ חולי ממעי אמו שאני. ולפי מה שכתבתי כאן גבי סריס חמה אין צריך לזה משום דאין בו חסרון: