ב

אלא נראה כוונת רש"י הוא כעין מ"ש בנמוקי יוסף וז"ל ועוד דסריס חמה הוא שאין בו חסרון אבר. ור"ל משא"כ במי שאין לו אלא ביצה אחת הרי הוא חסר אבר. וזהו מ"ש רש"י הא סריס חמה מחמת חולי הוא. ר"ל שזהו רק ענין חולאת בפנימיות הכחות לבד. לא חסרון אבר ממש. וא"כ הוא קיל ממי שחסר ממנו האבר אף ממעי אמו. שהרי אין בו חסרון הניכר ואינו דומה כלל וכלל לפצוע ודך וכרות. משא"כ כשיש חסרון ממש באברי הזרע יש לו דמיון לפצוע ודך וכרות רק שהוא פצוע בידי שמים. וכעין זה חילקו בגמרא בחולין פ"ב (דף ל"ז ע"א) בין מסוכנת לטריפה. דמסוכנת אע"פ שסופה למות מהר יותר הרבה מן הטריפה אעפ"כ שריא מן התורה משא"כ בטרפה. והיינו משום דמסוכנת לא מחסרא וטרפה מחסרא יעו"ש דהיינו בטרפה יש חסרון שניקב הריאה או שחסרה משא"כ מסוכנת. וכעין זה החילוק בין סריס חמה שאין בו שום חסרון ובין שאין לו אלא ביצת אחת ממעי אמו דעכ"פ יש בו חסרון. מלבד שמהאי טעמא סריס חמה יש לו רפואה במשנה (דף ע"ט ב') דהיינו מפני שאין בו חסרון בפועל. וזהו שכתב רש"י והאי לאו חולי הוא היינו שלא חולי לבד הוא כי אם חסרון אבר וא"כ איך יקרא סריס חמה שהוא רק חולי לבד. ולכן יש לו רפואה. ועל זה מתרץ הש"ס אלא הרי הוא כסריס חמה וכשר. ופרש"י דלא אסרה תורה אלא פצוע ודך וכרות. ור"ל אף שיש בו חסרון ואינו סריס חמה עכ"ז דינו כסריס חמה. שלא אסרה תורה אלא כשהיו לו שני בצים ואח"כ נכרת ממנו. מה שאין כן הכא שנולד כן ממעי אמו. הרי לא נכרת ממנו מאומה. וזה כעין שחילק הרמב"ם פרק ח' מהלכות שחיטה הלכה כ"ד אבל אבר שנאמר בו אם ניטל טרפה אינה נאסרת אלא אם נחתך אותו אבר אבל אם נבראת חסירה אותו אבר הרי זה מותרת כו'. ואע"ג דשם חולק הרשב"א. כהובא ביו"ד סוף סימן מ"א וסוף סימן נו"ן ובב"י שם. י"ל טריפות שאני דהחיות תלוי בהאבר לכך אף חסר פסול כמו ניטל אבל הכא דאינו ענין טריפות יש לחלק בין ניטל ובין חסר מתולדתו דהא בגמרא כאן אמרינן דפצוע בידי שמים כשר כל שכן באין לו מתולדתו. וכהאי גוונא יש חילוק בין טריפות ובין נידון זה בענין ניקב ונסתם כדאמרינן וזהו פסול שחוזר להכשרו למעוטי קרום שעלה מחמת מכה בריאה (דף ע"ו ע"א):

קיצור. כוונת רש"י דסריס חמה הוא רק חולי ואין בו שום חסרון אבר. משא"כ בחסר ביצה שיש חסרון זה גרע טפי. עי' חולין (דף ל"ז א') בענין מסוכנת וטריפה. אלא דאף על פי כן כיון שזה החסרון הוא ממעי אמו אין זה פצוע ולא דך ולא כרות. ואפילו לענין טריפות יש אומרים דהיכא דניטל טריפה חסר כשר. ואף להחולקים שם יודו הכא כמו שמחלק הש"ס גבי עלה בו קרום ונסתם: