א

סימן טז

ביבמות פרק הערל (דף ע"ה סוף ע"א) אמר ר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה שמעתי מפי חכמים בכרם (שהיו יושבין שורות שורות ככרם הנטוע שורות שורות) כל מי שאין לו אלא ביצה אחת אינו אלא סריס חמה וכשר. סריס חמה סלקא דעתך אלא הרי הוא כסריס חמה וכשר. ובפרש"י סריס חמה סלקא דעתך. הא סריס חמה מחמת חולי הוא והאי לאו חולי הוא. הנה מ"ש והאי לאו חולי הוא. אין ר"ל דמפרש כפי' ר"ת דמיירי בנכרת ממנו ביצה אחת על ידי אדם. דא"כ הוי ליה למימר והאי לאו מחמת חולי הוא. ועוד דהא כתב רש"י ד"ה כסריס חמה וכשר. דלא אסרה תורה אלא פצוע ודך וכרות. ואם רבי ישמעאל מיירי בניטלה ממנו בידי אדם היינו כרות. ור"ת בתוספת תירץ היינו דוקא שנכרתו שניהן כו'. אבל רש"י אינו אומר כן אלא דאין זה כרות. אם כן ע"כ מפרש דמיירי שלא ניטלה על ידי אדם כלל. וכן כל הראשונים הרמב"ן והרשב"א דמפרשים דר' ישמעאל מיירי דוקא באין לו אלא ביצה אחת מתולדתו. לא רמזו אפילו דרך רמז שרש"י אינו מפרש כן. רק בתפארת שמואל דקדק ממ"ש רש"י הא סריס חמה מחמת חולי הוא אם כן מוכח להדיא דע"י חולי הוא בידי שמים. והניח בתימה דברי הרא"ש סי' ב' בשם רש"י שליקוי שעל ידי חולי חשוב בידי אדם. וכ"ד הבית שמואל סי' ה' ס"ק י"ב ברש"י דפצוע דכא מחמת חולי חשוב בידי שמים. ואם כן לדבריהם צ"ל מ"ש רש"י והאי לאו חולי הוא. ר"ל דנכרת על ידי אדם. דאם לא כן אלא דרי"ש מיירי בנולד כן. אם כן מהו הקושיא והאי לאו מחמת חולי הוא. דעל כרחך לומר דהוא גרוע ופסול יותר מסריס חמה. ומאחר דסריס על ידי חולי חשוב סריס חמה בידי שמים. א"כ כ"ש כשאין לו מתולדתו רק ביצה אחת. דהיינו ממעי אמו. דזהו העיקר הפצוע בידי שמים דכשר. וא"כ עדיף מסריס חמה שע"י חולי:

קיצור. מ"ש רש"י והאי לאו מחמת חולי הוא. אין הכוונה דמיירי שנכרת ע"י אדם. ולא כמו שיש לדקדק לכאורה מדברי התפארת שמואל: