ח

ולכאורה יש לצדד קולא להוכיח דתחלתו בידי אדם כהנ"ל אינו נקרא כלל תפיסת ידי אדם כיון שעיקר גמר המעשה היא בידי שמים אף שתפיסת ידי אדם היה סיבה לזה. והוא דמשנה שלימה שנינו פ"ג דמסכת עבודת כוכבים (דף מ"ה ע"א) העובדים את ההרים כו' ר' יוסי הגלילי אומר כו'. ומפני מה אשרה אסורה מפני שיש בו תפיסת ידי אדם (שאדם נטעו) וכל שיש בו תפיסת ידי אדם אסור. ובגמרא ור"י הגלילי היינו ת"ק כו' והכא באילן שנטעו (שלא לשם אשרה ולבסוף עבדו דשמעיה לת"ק דאמר הרים וגבעות שרי הוא הדין כל כיוצא בהן שמחוברין ולא היתה תחלתו לע"א ואיזו היא אשרה כל שנטעו מתחלה לכך דתפיסת ידי אדם אינה כלום אא"כ היא לשם ע"ז. אבל נטעו גרעין שלא לשם אשרה אין זו תפיסת ידי אדם הואיל וההיא שעתא לאו דעתיה לעבודת כוכבים היתה וממעטי ליה מתחת כל עץ רענן ולא עץ רענן עצמו) ולבסוף עבדו קא מפלגי ת"ק סבר אילן שנטעו ולבסוף עבדו מותר. ור' יוסי הגלילי סבר אילן שנטעו ולבסוף עבדו אסור (ואתא ר' יוסי הגלילי למימר אילן שנטעו גרעין אפילו שלא לשם אשרה ולבסוף עבדו אסור דלא דמי להר שהרי יש בו תפיסת ידי אדם הלכך תוספתו אסור אבל עיקרו קודם שהשתחווה לו מודה דשרי כדלקמן דף מ"ח ע"א) ממאי (שמעינן דר' יוסי אסר אילן שנטעו ולבסוף עבדו) מדקתני סיפא ומפני מה אשרה אסורה מפני שיש בו תפיסת ידי אדם וכל שיש בו תפיסת ידי אדם אסור. וכל שיש בו תפיסת ידי אדם לאתויי מאי לאו לאתויי אילן שנטעו ולבסוף עבדו עכ"ל. והנה טעמיה דת"ק הוא ג"כ משום דמחובר לא מיתסר כדדריש ר' יוסי הגלילי וכמ"ש רש"י ותוס' בהמשנה. ואעפ"כ ס"ל דאילן שנטעו ולבסוף עבדו שרי דתפיסת יד אדם אינה כלום כו' כנ"ל. והיינו לכאורה משום כיון שעיקר גידול האילן מהגרעין לא נעשה בידי אדם כי אם בידי שמים. ע"כ אף שתחלתו היה ע"י תפיסת ידי אדם אינה כלום דההתחלה לאו כלום היא לגבי ערך כל עיקר הצמיחה והגידול של האילן שנעשה הכל בידי שמים. ולכן דוקא כשנטעו גרעין. אבל אם נטעו אילן לכולי עלמא אסור אף שמעיקרא היה תלוש ועכשיו הוא מחובר גמור ס"ל לרש"י דאסור אף לת"ק. כמ"ש התוספות (דף מ"ו ע"ב) ד"ה והכא באילן לפי דעת רש"י. וכן כתב רש"י (דף מ"ו ע"א) ד"ה ומאילן יבש והתוספות שם. ואם כן צ"ל דס"ל לרש"י דהשרשת הקרקע אינה מבטלת התפיסת ידי אדם ודלא כשטת התוספות עצמן. וכ"כ הר"ן בשם רש"י סוף ד"ה שלש אשרות הן וכ"כ ראי"ז בש"ג שם בד"ה אילן שנטעו כו' במה דברים אמורים באילן שנטעו מתחלה גרעין ונעשה אילן ואח"כ עבדו אבל אם נטע אילן או ענף והשריש בקרקע ואח"כ עבדו הרי הוא כתלוש ולבסוף חברו ואסור ואפילו עיקרו של אילן כדברי המורה עכ"ל. וכיון שכן דהשרשת הקרקע אינה מבטלת התפיסת ידי אדם. אם כן הא דנטעו גרעין שרי על כרחך צריך לומר דהטעם משום דעיקר הצמיחה והגידול לא היה בידי אדם כי אם בידי שמים ע"כ בתר זה אזלינן ולא בתר התחלה שבידי אדם. וא"כ לפ"ז נלמוד כמו כן לנ"ד דקשירת החוט שבידי אדם אין זו חשיב כלל לגבי עיקר המעשה שנסתעף מזה השחין והנקב כיון שזה לא נסתעף בידי אדם כ"א בידי שמים. ואין להקשות דהא דומיא דממזר נקרא בידי אדם ויצירת הממזר מהביאה הוא ממש כצמיחת האילן בארץ מהגרעין א"כ ע"כ מוכרח דאף דלגבי אשרה אין זה נקרא בידי אדם הכא לגבי פצוע דכא נקרא כה"ג בידי אדם. דיש לחלק דשאני ממזר דיצירתו בעבירה ר"ל ע"י זנות וא"כ הו"ל כאילן שנטעו מתחלה לכך דאזי שפיר אזלינן בתר התפיסה שבידי אדם אף שעיקר צמיחתו בידי שמים כמ"ש ריא"ז בש"ג שם לפירוש רש"י ומוכרח הוא מפרש"י וכה"ג ג"כ בפצוע דכא אם קשירת החוט היה במתכוין בשביל שיומשך מזה שיהיה נקב אזי אף שעיקר הנקב נמשך בידי שמים הוי נקרא פצוע דכא בידי אדם. אבל כיון דבנ"ד קשירת החוט היה רק בשביל שלא ישתין במטה בלילה א"כ ה"ל כאילן שנטעו שלא לשם אשרה. דאז התפיסת ידי אדם אינה כלום כנ"ל. ואין ללמוד זה מממזר דהתם ה"ל כאילן שנטעו מתחלה לכך. אף שלא נתכוין שיולד הממזר מביאתו כי אם לביאה לבד מ"מ כיון שהיא ביאת איסור הרי זה כנתכוין מתחלה לכך. ואף שהבא על אחותו בשוגג עד"מ ג"כ הולד ממזר אף שלא נתכוין לביאת איסור. מ"מ י"ל הא דלמדו פצוע דכא מממזר לענין ביאת איסור היינו מרוב ממזרים שבאין על ידי זנות דמזיד ואז נקרא בפצוע דכא כה"ג גם כן בידי אדם. או י"ל דשאני ממזר דאף אם לא נתכוין לשם איסור מ"מ כיון שבא עליה ומביאה דרך העולם שנשים מתעברות הרי זה כנטעו לכך ע"כ נקרא בי"א משא"כ הכא מהקשירה אין דרך כלל שיומשך הנקב עכ"פ אם היה מתירו ואנן סהדי דלא עלה על דעתו סברא זו ע"כ ודאי דמי ללא נטעו מתחלה לכך. ומיהו דוחק הוא לומר כן. ע"כ נראה לומר דאין ללמוד מכאן לפצוע דכא. דהכא היינו טעמא לפרש"י משום דעכשיו הוא מחובר גמור ולא כמו שנטעו שהיה תלוש. ואף דבאילן גמור תלוש שנטעו לא מהני האי טעמא היינו דה"ט לחוד דתלוש וחברו לא סגי אבל כשנטעו גרעין ונעשה אילן מהני משום דאיכא תרתי דוקא היינו שמתחלה לא היה אלא גרעין ועכשיו נעשה אילן ועוד זאת שעכשיו הוא מחובר גמור ככל האילנות הצומחות מאיליהן ע"כ בטל התפיסת ידי אדם שהיה (רק) בו כשהיה תלוש וגרעין. והרי עכשיו נשתנה לגמרי שאינו גרעין כי אם אילן וגם מחובר גמור ולא תלוש. מה שאין כן גבי פצוע דכא כיון דאין שייך השינוי מתלוש למחובר. דכמו דהוה הוה רק מה שאין כל המעשה בידי אדם רק דוגמת גרעין שנעשה אילן זה לבד לא מהני. ונקרא בידי אדם וכמו ממזר שנקרא בידי אדם מה"ט. וכן משמע בהדיא מלשון ריא"ז בש"ג דגם לשטת רש"י הטעם משום שהמחובר הוא השינוי וז"ל שהרי לא נטעו מתחלה לכך ובשעה שעבדו הרי הוא מחובר עד כאן לשונו:

קיצור. (לכאורה יש ראיה מפ"ג דעבודת כוכבים (דף מ"ה ע"א) גבי אילן שנטעו ולבסוף עבדו דאינו נקראת תפיסת ידי אדם בכי האי גוונא. ולא דמי לממזר דשאני הכא דהוי כנטעו מתחלה לכך דדרך העולם כן שמהביאה מתעברת. ומיהו יש לדחות דהכא אין ההיתר מהאי טעמא לבד כי אם מצד שנשתנה מתלוש למחובר מה שאין כן הכא ליכא רק צד הנ"ל):