ד

ואין לומר כיון דהרא"ש ס"ל דמשמע בירושלמי דליקוי שע"י חולי חשוב בי"א א"כ לפי"ז מ"ש ר' אחא הרי שעלת חטטין כו' א"כ זהו חשוב תחלתו וסופו בי"א. ואם כן גם לפירוש המ"פ והעצ"א בהירושלמי דבכה"ג הוי פלוגתא דרי"ש ורבנן מוכרח דרי"ש מכשיר בי"א ממש דהא אפילו ניטל לגמרי רק על ידי חולי חשוב בי"א לפ"ד הרא"ש. כ"ש הכא דסופו בי"א ממש ותחלתו על ידי חולי. דזה בורכא דהא פירש המ"פ דר' ישמעאל דמכשיר זהו משום דס"ל שע"י חולי חשוב בי"ש. אולם הרא"ש פוסק כרבנן דע"י חולי חשוב בי"א כנ"ל. א"כ בידי אדם ממש לית מאן דמכשיר בירושלמי. והנה לענין ניטלה לגמרי ע"י חולי לבד. הנה בקה"ע כתב דמירושלמי זו מוכח דעל ידי חולי חשוב בידי שמים ובתחלתו ע"י חולי וסופו בי"א הוי פלוגתא דב' הברייתות והעצ"א סס"ק י"ד כתב ליישב דברי הרא"ש ולפרש דתירוץ דר' אחא בר פפי היינו דפלוגתא דרי"ש ורבנן הוא בניטלה ע"י חולי אם הו"ל כמו בי"א או כמו בידי שמים וס"ל להרא"ש דלתירוצו קי"ל כרבנן וכ"כ הבית מאיר ריש סעיף י' וכמש"ל. ומ"מ דוחק לפירושם דהא בדברי ר' אחא מבואר דלא מיירי בניטלה ע"י חולי לבד כ"א סופו בי"א ממש כמ"ש מי מחכך כו'. משמע הא ע"י חולי לבד הו"ל בי"ש כמ"ש הקה"ע. והרמב"ן גורס בע"א מי מחמיר בה או מסיית וכן מסקנת הרמב"ן שם דע"י חולי הוי כמו בי"ש שהביא בשם הרמב"ם דמכשיר כל בי"ש ואפילו מחמת חולי וחטטין וכן הדברים מטין עכ"ל. ורבינו ירוחם כתב בשם הרמ"ה דעל ידי חולי חשוב בידי שמים. מיהו כתב דבירושלמי משמע דע"י חולי חשוב בי"א ונמשך בזה אחר הרא"ש. ובתשובת בית אפרים חאה"ע סימן ב' (דף ד' ע"ד) הביא ראיה דע"י חולי חשוב בי"ש מהא דאיתא בסנהדרין (דף ע"ח ע"א) הכל מודים בגוסס בידי שמים שחייב לא נחלקו אלא בגוסס בידי אדם (כגון זה שקרוב למות מחמת המכות) כו'. גוסס בידי שמים לא אתעביד ביה מעשה האי אתעביד ביה מעשה כו'. הרי מבואר דמחמת חולי קרי ליה בידי שמים עכ"ל. וז"ל הסמ"ג לאוין קי"ט אמר שמואל שכל פסול שאמר בענין זה כשלא היה בידי שמים אלא בידי אדם ע"י פשיעותו כגון שכרתו אדם או הכהו קוץ אבל אם נולד כך או ע"י חולי אירע לו כשר לבוא בקהל ואומר שם שכל זה למדנו ממה שהסמיכו ללא יבא ממזר שפסולו לא בא בידי שמים עכ"ל. ועיין בביאור מהרש"ל שם שהעתיק בשם רש"י אבל אם אירע בו חולי ונסתרס פסול וליתא שלא נזכר כן ברש"י כלל רק הרא"ש דקדק כן מדברי רש"י וכבר השיגו עליו האחרונים והתפארת שמואל:

קיצור. הרא"ש ס"ל דע"י חולי חשוב בי"א ולפי' המ"פ טעמו משום דס"ל כרבנן בירושלמי. והרמב"ם ס"ל כרי"ש בירושלמי. אבל י"ל דאף לרבנן דירושלמי אין הדין מוכרח כי הם מיירי בתחלתו ע"י חולי וסופו בי"א. אבל כולו ע"י חולי י"ל דגם הם מכשרי כמ"ש הקה"ע לחלק כן. וכ"ד רוב הפוסקים ומכללם הרמב"ן והרמ"ה: