א

סימן טו

בדין פצוע דכא ע"י חולי אם חשוב בידי שמים א הנה ז"ל הירושלמי [פרק הערל הלכה ב'] הוון בעי מימר (סברוהו למימר) מאן דאמר ביד"א פסול ביד"ש כשר. (אתיא כרי"ש בנו של ריב"ב דסברי דאינו מכשיר אלא בידי שמים אבל בידי אדם מודה רי"ש דפסל). רי"ש בנו של ר' יוחנן בן ברוקה. מ"ד בין בי"א בין בידי שמים פסול כרבנן. אמר ר' אחא בר פפי קומי ר' זעירא כולה דרבנן (הנך תרי ברייתות כרבנן אתיין ותרווייהו סברין בידי שמים כשר. והא דתני חדא בידי שמים פסול היינו דעל ידי שמים בא שנפצע על ידי אדם כגון שעלה לו חטטין בביציו וכשהוא מחכך נימס כיון שתחלתו על ידי חולי שהוא בידי שמים קורא לו הך תנא בידי שמים. אבל ר' ישמעאל אפילו בידי אדם מכשיר). הרי שעלת חטטין מי מחכך בה או מסיית והרי הוא בידי אדם כמי שהוא בידי שמים עכ"ל הירושלמי עם פי' הקה"ע. ותוכן פירושו דמה שאומר הירושלמי הרי שעלת חטטין כו' דתחלתו ע"י חולי ונקרא בידי שמים וסופו על ידי אדם שמחכך בה ונימס עי"ז. בכה"ג פליגי שני הברייתות שבירושלמי. היינו מ"ד שבידי שמים כשר. ומאן דאמר בידי שמים פסול. דאין הפלוגתא בתחלתו וסופו בידי שמים כגון שנימס הכל ע"י החולי לבד לא על ידי חיכוך כלל דזה כשר לשניהם ולא פליגי כ"א שתחלתו בידי שמים היינו אף על ידי חולי נקרא בידי שמים רק סופו ע"י חיכוך האדם ממש. בזה חד מאן דאמר מכשיר כיון שמ"מ תחלתו בידי שמים ובתר תחלתו אזלינן. וא"ש דיליף לה מממזר דתחלתו על ידי אדם מה שאין כן הכא נהפוך הוא דתחלתו ועיקרו בידי שמים ולא דמי כלל לממזר. וחד מאן דאמר פוסל כה"ג כיון שמ"מ נימס על ידי האדם דסבירא לי' דסופו פוסל כמו תחלתו ויליף גם כן מממזר דכמו בממזר אין כולו בידי אדם רק תחלתו על ידי אדם ויצירתו בידי שמים הכא נמי להפך כשתחלתו בידי שמים כיון שסופו על ידי אדם פסול. ותרווייהו אתיא כרבנן. ורצה לומר דגם מ"ד בידי שמים כשר היינו אף תחלתו בידי שמים וסופו בידי אדם כשר אתיא גם כן כרבנן. והא דרבנן פסלי בניטל ביצה אחת צ"ל דהיינו בניטלה לגמרי על ידי אדם ולא בתחלתו ע"י חולי. ור' ישמעאל אפילו בידי אדם מכשיר מיהו למ"ד דתחלתו בי"ש וסופו בי"א פסול יש לומר דלדידיה ר' ישמעאל ורבנן פליגי גם כן בכה"ג וסבירא להו כרבנן. אבל בניטלה על ידי אדם ממש אף רי"ש מודה דפסול. ומדברי קה"ע מבואר דס"ל דלכ"ע ר' ישמעאל אפילו בידי אדם מכשיר. ואין זה מוכרח כלל. והעצי ארזים סי' ה' ס"ק י"ד הביא שכ"ד היש"ש כדברי הקה"ע וז"ל שזה אינו אלא לפי הס"ד. אבל בתר הכי אמרינן אמר ר' אחא בר פפי קומי דר' זעירא כולה דרבנן היא. פי' דמאן דמכשיר בידי שמים אתיא נמי כרבנן וס"ל דרבנן לא פסלי אלא בידי אדם אם כן מוכרח דרי"ש אפי' בידי אדם מכשיר עד כאן לשונו. ורצה לומר משום דהא הירושלמי מפרש הפלוגתא בין שתי הברייתות בנימוק ע"י חולי ומאן דמכשיר היינו בכה"ג. ומאן דפוסל היינו אפילו בכה"ג ואין מכשיר רק בנולד כך ממעי אמו. ונקרא סריס חמה. ואם כן למאן דמכשיר וקורא זה בידי שמים ע"כ דרבנן מכשרי גם כן על ידי חולי ולא פסלי אלא בידי אדם ממש. אם כן צ"ל דר' ישמעאל מכשיר אפילו בידי אדם. מיהו למ"ד גם בידי שמים כהנ"ל פסול לרבנן. י"ל ר' ישמעאל לא מכשיר רק בכה"ג. וסברת מהריב"ל ח"ג סי' צ"ב גם כן כפי' הקה"ע:

קיצור. הקה"ע מפרש דמסקנת הירושלמי הרי שעלתה חטטין היינו דבכה"ג פליגי מ"ד בי"ש כשר עם מ"ד פסול. ושניהם לפ"ד חכמים דפליגי על רי"ש. אבל לרי"ש אפילו בי"א כשר. כדעת ר"ת וכ"ד מהריב"ל ח"ג סי' צ"ב והיש"ש סי' ח'. וטעם פלוגתת ב' מ"ד הנ"ל להקה"ע משום דתחלתו ע"י חולי וסופו בי"א. אבל אם הכל על ידי חולי לכ"ע כמו בי"ש דמי: