ה

בירושלמי ספ"ט דיבמות משמע הפי' ובת כהן כי תהיה לאיש זר בנשאת לישראל. ואולם מפרש ג"כ בת כהן מתלמדתה של כהן אע"פ שהיא בת ישראל רק שהיתה נשואה לכהן ונשאר לה בן ממנו ושוב נשאת לאיש זר דהיינו ישראל לא תאכל בתרומה יעו"ש בקה"ע ומפרש בת כהן כמו בת בבל השדודה. ולכן אף אנו נאמר בענין לאיש זר. דלענין הסמיכות יש לפרש זר. שאינו בן תורה. דהא אמרינן פ"ח דנדרים דס"ב סע"א ע"פ ובני דוד כהנים היו (בש"ב סוף סימן ח') מה כהן נוטל בראש אף ת"ח נוטל בראש. הרי ת"ח נקרא ממש כהן: