ג

ומ"מ בנד"ז שזה האיש היה לו גם כן עוד אשה שלישית מקודם לשתי נשים אלו אלא ששהה עמה זמן מועט רק ערך חצי שנה. ועל כל פנים לא הוליד עם שלשה נשים. והם ילדו. וכיון דבלא"ה לרבי בתרי זימני הוי חזקה יש לומר דאין מחייבין אותו לגרשה וברצונו תליא מילתא. דבכה"ג דאיכא עוד צדדים להקל יש לפסוק כרבי אפילו לקולא. דכה"ג מצינו בענין פלוגתא דרבי ורשב"ג דאף דבמילה קיי"ל כרבי מ"מ כשיש עוד איזה צד. פוסקים כרשב"ג כמו גבי אחיות מחזקות בגמרא (דס"ד ב') לפ"ד חידושי הרשב"א שם. שכתב דאחיות לא מחזיקות אלא בתלתא זימני. וכ"כ בבאה"ט באה"ע [סי' ב'] סקט"ו. ומה שהעצי ארזים שם ס"ק ט"ז השיג עליו ממ"ש בגמרא שם ת"ש דאמר ר' חייא בר אבא כו' דמוכח דלרבי באחיות ג"כ הוה חזקה בתרי זימני. לק"מ דודאי רבי ורשב"ג עצמן פליגי גם באחיות. אלא דאנן אע"ג דבמילה פסקינן כרבי מ"מ באחיות פסקינן כרשב"ג. כ"ד הרשב"א ד"ה מדתמה רבא עליה דאביי. וד"ה הא דאמרינן הפילה. מיהו בש"ע י"ד סימן רס"ג פסק גם באחיות כרבי. וכ"פ ביש"ש סימן ל"ג. והיינו משום סכנתא. ומכל מקום לענין משפחה צריך ג' זימני. אלא דהנ"י שם כתב הטעם דאפילו רבי מודה שאין לחוש במשפחה פחות מתלתא זימני. אמנם בחי' הרשב"א ד"ה הפילה משמע שיש לומר דאנן הוא שפוסקים בזה כרשב"ג ולא כרבי. וכן גבי הפילה וחזרה והפילה וחזרה והפילה להנ"י וחידושי הריטב"א אף רבי מודה דבעינן שלשה זימני משום דהרבה נשים מפילים בתחלת עבוריהן. ולהרשב"א לתירוץ אחד פליג רבי על זה גם כן אלא דאנו פוסקים כאן כרשב"ג. וכן מבואר בהרא"ש ס"פ הבע"י סימן י"ח. ומה שביטל דעתו נגד רש"י והרי"ף זהו לענין אחר עיין שם. ואם כן בנדון זה גם כן שיש סניפים והוכחות טובא דהמניעה היא ממנו יש לומר לפסוק כרבי אף להקל. ובפרט לחייבו לגרש ולהוציאה. ועיין בגמרא דף ס"ד ע"ב גבי רבי אבא בר זבדא: