א
סימן ז
וע"ד השאלה השנית הקשיתם לשאול. ולכאורה יש להעיר ממ"ש הט"ז בי"ד רסי' של"ד ובנה"כ חלק עליו והביא בפתחי תשובה שו"ת חו"י סי' קמ"א דחולק אהט"ז. ולכאורה להתיר חר"ג קשה יותר מנדון דהט"ז. והחילוק בין זה לדין שבב"י ססי' ש"ו מבואר בחו"י שם שהעיקר משום דחבירו לא פשע כו'. ועוד יש לחלק משום דיש לחוש לפרצה דכל הרוצה ליפטר מאשתו יאמר כן ובטל חר"ג כו' והגם שי"ל מי הוא זה ואיזהו שירצה לומר כן ח"ו. עכ"ז יש לחוש וזכר לדבר ממ"ש במשנה ב' פ"ו דסנהדרין אמרו לו אם כן יהו כל אדם אומרים כך כדי לנקות את עצמן יעו"ש. אך עכ"ז בנד"ז דלא מיתדר להו כמה שנים וכעת הרחיקה נדוד זה י"ב שנים. אפשר לצדד ולומר דהא גבי הדביק פת בתנור היינו שאין אומרים לחבירו חטא בשביל כו' כיון שזה פשע. אבל להמדביק עצמו מותר לו לרדות מהתנור כדי שלא יבוא לאיסור חמור. ה"נ לדידיה אם אצלו כו' טוב יותר שיאכל בשר שחוטות תמותות כו'. וכה"ג כתב בכנה"ג באה"ע סי' א' בהג' הב"י אות כ"ה בשם תשובת בנימין זאב דלדידיה טוב יותר שישאנה משיבוא עליה בלא נישואין בנדתה כו' ע"ש. וכה"ג פרש"י בחומש ר"פ כי תצא גבי אשת יפ"ת. והב"ד אין מחוייבין למחות בו. ולסמוך ע"ד הט"ז או משום דכיון דעיגנה אותו יותר מיב"ח ה"ל כמורדת. ורק להאשה שתנשא לו. קשה להתיר אם תשאל. ולכאורה יש להעיר מהא דלא הוזהרו כשרות כו' פ"ט דיבמות. ואפשר אין להחמיר בחר"ג יותר מאיסור כהונה. אך יש לחלק דכל היכא דאיהו מוזהר כו'. והתם משם דאיהו לא מוזהר משא"כ הכא דאיהו מוזהר כו'. ויש לחלק דהא הכא אמרינן דלא מוזהר כו' ושמא דומה לאנוס כיון דמרדה עליו כו'. וע' תוס' דשבת דף ד' ע"א סד"ה וכי אומרים. ודומה לאנוסין. וכן כתוב בתשובת נחלת שבעה סי' פ"ג רק שהא"ר ססי' ש"ו גמגם עליו. ובתשו' מהר"מ ב"ב בסופו כתוב גם כן דפשיטא דלא תיקן רגמ"ה במורדת שמרדה עליו יב"ח כו'. וע' מהרי"ק שרש ק"ס שהאומר שיעבוד כומ"ז ס"ל לרבינא דחשוב מומר. אם כן כיון דזה אומר כן כמה פעמים שאם לא יתירו לו כו' י"ל שיש לחוש. ולא שייך לומר דאם כן כל אדם כו' דחלילה לחשוד כן כו'. ומשום הכתובה כיון שאין לו יש להקל ע' בש"ע סי' קי"ט ס"ו בהג"ה ובפר"ח שם. גם יש לומר הכא זהו טובתה שאם ח"ו יחליף כו' לא תשיג ממנו גט ופשיטא כתובה כו':
והנה גבי מורדת נהוג תקנת הגאונים כמה מאות שנים לכוף האיש לגרש כדי שלא תצאנה בנות ישראל לת"ר כמבואר בהרמב"ן במלחמות פרק אף על פי ובב"י סי' ע"ז. אם כן בכפיית האשה כשיש חשש זה יש לצדד כנ"ל:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.