ג

והנה כ"ז בהשינוי בשם המגרש מאינו כהן לכהן אבל בהשינוי באבי המתגרשת. הנה אפי' היה השינוי בשמו ממש יש בזה דעות היינו דתשו' מהרא"מ סי' ס"ו כ' דבעל העיטור מכשיר וכ"ע פסלי והג"פ סי' קכ"ט ס"ק מ"ג וס"ק נ"ד האריך ג"כ בדעת העיטור. ובתשו' עה"ג סי' נ"ה צידד ג"כ להקל אך רבו וחמיו הצ"צ בתשו' סימן פ"ג ביטל דבריו ופסק לפסול הגט. אמנם אם הגט בטל מדאורייתא או רק פסול דרבנן יש בזה כמה דיעות. דהנה הב"ח כ' בשינוי שם אביו שינוי גמור דפסול מדאורייתא הוא. והג"פ ס"ק נ"א תמה עליו דמנא ליה דפסול מדאורייתא. ובשו"ע סימן קכ"ט סעיף י' בהג"ה [כתב] דתצא. מ"מ אינו מוכרח דבטל מדאורייתא ממש דאל"כ פשיטא. אלא י"ל דתצא מספק דאורייתא. וגם אשכחן עניני שינוי שמו ושמה דתצא מזה ומזה אף אם הם רק שינוי דרבנן כמו מי שיש לו שני שמות א' במקום הכתיבה וא' במקום הנתינה וכ' א' מהן לבד וכמ"ש התוס' (פרק הזורק דף פ' ע"א) ד"ה שינה וכ"כ הב"י סימן קכ"ט בשם כמה פוסקים דבפסולא דרבנן מיירי ומ"מ תצא כו'. וא"כ להג"פ י"ל דה"ה בשינוי שם אביו אע"ג דתצא מ"מ הו"ל רק פסולא דרבנן. אך בשו"ת תודת שלמים סי' א' האריך להחמיר דהוי פסול דאורייתא גם בשינוי שם אבי האיש או האשה בשינוי גמור. ומכ"ז מובן דלמעשה להקל להחזירה לכהן היה קשה אפי' בשינוי שם אביה ממש נגד הג"פ האומר דהוי פסולא דרבנן. וא"כ לדבריו אסורה לכהן מדאורייתא. כ"ש שעה"ג ע"פ דעת בהע"ט מסייעי לו ג"כ. אמנם אף אם היה מקום לומר דבכה"ג יכולים לסמוך על הב"ח והת"ש האומרים דהגט בטל מדאורייתא. (אך שי"ל שגם הם אמרו כן רק להחמיר ולא להקל ע"ש בתשו' ת"ש דמשמע כן בסוף) היינו דוקא בשינוי שם אביה ממש. אבל בנד"ז שאין שינוי בשמו דאביה ממש כ"א בסימני שמו דהיינו בענין כהן יש לדמות לדין שינה בכינוי האבות שנחלקו האחרונים כמו שהביא בספר מכתב מאליהו שער ד' סימן ל"ו שמהרי"ט ומהרח"ש פסלו. והוא הגאון המחבר צידד להקל כיון שכתבו עיקר שם האבות א"כ לא היה צריך לכתוב הכינוי לדעת מהרי"ק סי' ק"מ ולכן אפי' כתבו בשינוי אין השינוי פוסל כו' כדעת התוס' (פרק הזורק דף פ') וכמו שינוי מקום הלידה כו' ע"ש. וביאור הענין הוא עפמ"ש בתשו' פמ"א ח"א סי' כ"ח ובפנ"י על התוס' גיטין שם דהתוס' לא כתבו דאם שינה כשר כיון שאין צריך לכותבו. היינו היכא שא"צ לכותבו כלל אלא שנהגו הקדמונים לכתוב משום סימן והיכא דלא נכתב מותר לגרש בו לכתחלה ולכן אין השינוי פוסל עכ"ל. משא"כ בדבר שצריך לכתוב לכתחלה מדינא אף שאם לא כתב דיעבד כשר מכל מקום אם שינה בו י"ל שהגט פסול מדאורייתא והיינו שינה שם אביו או אביה או עירו ועירה כו' ע"ש. ועפ"ז יתבאר לנכון דעת המכמ"א דס"ל לצדד ולהקל בהשינוי בכינוי האב כשהוא כינוי שלא היה צריך לכותבו מדינא אפי' לכתחלה כמו שהוא כן דעת מהרי"ק כנ"ל. ע"כ אף שנהגו לכותבו אין השינוי פוסל בו וכ"ש שי"ל כן בענין השינוי בכהן. דהנה הלבוש סי' קכ"ט סעיף י"ט כ' וז"ל ואם אבי האשה כהן או לוי ולא כתב כהן או לוי כ"ז שלא ניתן לא יתן אלא יכתוב אחר ואם ניתן כשר לכ"ע דאין מקפידין כ"כ בכינוי האבות עכ"ל. הרי דימה רק לכינוי האבות וכמו שהשינוי בכינוי האבות צידד המכמ"א להקל כשנכתב עיקר שם האב בטוב. כמ"כ יש לצדד להקל הכא בשינוי דכהן. ואדרבה בזה יש להקל יותר דבכינוי אם הוא כינוי שהכל קוראים לו בו א"א לצדד להקל ולומר דלא היה צריך לכתוב הכינוי כיון שכתב עיקר השם דאדרבה י"ל בהיפוך. שהיה צריך לכתוב הכינוי ולא עיקר השם כו' ולא הקיל המכמ"א רק כשהוא כינוי הגרוע כו' ע"ש. אבל בנד"ז פשיטא שענין היחוס היותו כהן או בלתי כהן טפל לגבי עיקר השם וכינויו. ע"כ לא היה צריך לכותבו מדינא אפילו לכתחלה באבי האשה כו' לכן יש מקום לומר שאין השינוי פוסל בו. ולא דמי לכשיש שינוי כזה במגרש עצמו די"ל שהגט בטל כנ"ל משום דבמגרש י"ל שצריך לכתוב כהן לכתחלה. משא"כ כשהשינוי בכהן באבי האשה יש מקום לצדד דאין בו אפי' פיסול דרבנן. ומ"מ למעשה הרי המכמ"א ביטל דעתו נגד מהרי"ט ומהרח"ש להחמיר גם בשינוי הכינוי אפי' בשינוי קטן כמו"כ ודאי יש להחמיר בנד"ז שלא תנשא האשה בגט זה ח"ו וגם שיש חולקין ולא מקילין [לסמוך] על סברת התוס' בשינוי בדבר שא"צ לכותבו כו'. אך מ"מ יש לעז. ובנד"ז ג"כ יש לעז שהרי ידוע שאינו כהן כנ"ל ואיה סופר ואיה שוקל אם דומה לשינוי מקום לידה. אבל מ"מ ברור שאסורה עכ"פ לחזור לבעלה לכהן כיון שי"ל שאין הגט כ"א פיסול דרבנן ומדאורייתא גרושה גמורה היא או עכ"פ ספיקא דאורייתא הוי ואסורה לבעלה מספק של תורה. וכמו"כ אסורה לעלמא בלי קבלת גט כשר וכן הבעל אסור בה וגם אסור באחרת מתקנת רגמ"ה כיון דאגידא ביה עדיין מדרבנן או מספק דאורייתא: