ב

אבל מ"מ בנד"ז יפה כח הבעל מטעם אחר והוא כיון דהבעל המגרש הוא כהן א"כ הרי ע"י גט זה שקיבלה אסורה עכ"פ עליו וא"א לו להחזירה בשום אופן דאע"ג דבספר גט פשוט סי' קכ"ט סק"מ כ' דאם כתב כהן על מי שאינו כהן הגט בטל לכ"ע ובטל משמע מדאורייתא הוא בטל וכן משמע לכאורה בחמ"ח סי' י"ג סק"ז שכ' על הנדון שבשו"ת מהר"מ לובלין סי' קי"ז שכ' הלוי והוא לא היה לוי וכ' ע"ז החמ"ח שהגט הוא בטל מן הדין ע"ש. ומבואר בהרמב"ם וטוש"ע סימן ק"נ סעיף ג' כל גט שהוא בטל מן התורה אם היה בעלה כהן לא נאסרה עליו משום גרושה כו'. וא"כ בנד"ז נמי לא נאסרה עליו. אכן באמת בנד"ז א"א לומר שהגט בטל ממש מן התורה כי אדרבה יש פוסקים שהקילו לגמרי גם מדרבנן. ולפחות ספיקא דאורייתא הוי. דהנה כל מ"ש הג"פ והחמ"ח הנ"ל דהגט בטל מיירי שהשינוי היה בשם המגרש עצמו שהוא אינו כהן וכתב עליו כהן ובכה"ג הוא דפסק הג"פ סק"מ דהגט בטל וי"ל דהיינו מדאורייתא ולדמותו לדין דשינוי שם עירו ועירה דאע"ג דג"כ השינוי לא בשמו ממש מ"מ כיון שאדם נקרא ע"ש דירתו ה"ל כשינוי שמו דהגט בטל מדאורייתא. וה"נ בענין שינה עליו לכתוב הכהן והוא אינו כהן י"ל דמובן שאינו זה. וגם זאת אינו ברור דהוי פסולא מדאורייתא כמ"ש הג"פ עצמו באריכות בסי' קכ"ט ס"ק ל"ה שממ"ש התוס' (בפ' הזורק דף פ' ע"א) משמע דאפי' כתב כהן על מי שאינו כהן הגט כשר מטעם דה"ל שינה בדבר שא"צ לכותבה ודומה לשינה מקום לידה ולא לשינה מקום דירה דצריך לכותבו כו' וכן בתשו' מהר"מ לובלין הנ"ל סימן קי"ז לא משמע דס"ל דהגט יהי' בטל מדאורייתא ע"ש. לכן אפ"ל מ"ש הג"פ סק"מ דהגט בטל לכ"ע היינו דיש לדונו כגט שיש בו פסול דאורייתא. אבל לא להקל בו ח"ו כבגט בטל ממש בבירור שתהא מותרת לחזור לבעלה אם היה כהן. זה ודאי אינו שלא יהיו דבריו סותרים זא"ז למ"ש בס"ק ל"ה בשם התוספת כנ"ל וכן מבואר בהדיא בשו"ת נודע ביהודה חאה"ע שנשאל על גט כזה וסיים וזה הלשון העולה מזה שאם הבעל עדיין בחיים צריך לגרש בגט אחר ואם ח"ו כבר הוא בעלמא דקשוט אזי עוד חזון למועד בהאי דינא עכ"ל. משמע דבמקום עיגון הוא מסופק שמא יש להקל. א"כ נקוט מיהו דאינו בטל מדאורייתא. אלא ששם אינו מבואר היטב השאלה ואולי לא הי' השינוי בשם המגרש רק בשם אבי האשה וכנדון זה. עכ"פ נקוט מיהו משם לנד"ז דאסורה לחזור לבעלה: