א

סימן ה

ע"ד הגט שקיבלה האשה ברצונה וכשכתבו הגט אמרה שאביה כהן ואח"כ זמן רב אחר הקבלה נודע שאינו כהן והיא כעת מסרבת לקבל גט אחר:

וראיתי לרב וגדול שהעיר מהא דכ' הרמ"א בהג"ה בסי' קי"ט בשם הכלבו סימן קי"ג גירשה ונמצא הגט פסול יוכל לגרשה בע"כ. ועי' פר"ח שם דכ' שי"ל אפי' היה הגט פסול דאורייתא מ"מ כה"ג לא תיקן רגמ"ה. ר"ל כיון שנתרצית פעם א' לקבל גט וקיבלה גט רק שהיה סיבה שהיה פסול ע"ז לא תיקן הגאון. לפ"ז בנד"ז גם כן אפי' אם נאמר שהגט בטל יוכל לגרשה בע"כ. אך בבאה"ט שם כתב בשם כנה"ג דדוקא שלא ידעה שהגט פסול הדין כן אבל אם ידעה שהגט פסול לא יוכל לגרשה אח"כ כ"א ברצונה. ונראה דהטעם משום דכשלא ידעה שהגט פסול הרי נתרצית לקבל גט כשר ולפטור מהבעל א"כ הגרושין הוא ברצונה לכך ע"ז לא תיקן הגאון ז"ל כנ"ל בשם הפר"ח. אבל כשידעה שהגט פסול י"ל שלא נתרצית כלל באמת להתגרש ולא קיבלה הגט רק משום דחספא בעלמא הוא ולכן תקנת הגאון במקומה עומדת. ועפי"ז י"ל בנ"ד ג"כ שכחדה לשנות שם אביה באומרה עליו כהן הוא מה שאינו כהן. הוא כדי שיפסול הגט. א"כ מעולם לא נתרצית לקבל גט כשר וה"ל כמו שידעה שהגט פסול ועדיפא מיניה שעשתה בו פסול. ומה שכ' אחד מהגדולים לתלות דאשה לא בקיאה ביוחסין ובשגגה עשתה כן. צ"ע מלסמוך ע"ז והכל לפי ראות עיני ב"ד אם נראה להם שבאמת היה טעות אצלה יש לצדד להקל. אבל אם י"ל שהי' בכוונה לפסול הגט הרי זהו ממש דינו של כנה"ג הנ"ל וחמור מיניה:

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.