א

סימן ד

נידון האשה שהעידו עליה עידי כיעור כפי הג"ע שהראיתי לפני מעכת"ה ובעלה רוצה לגרשה וליתן המגיע לה על פי ד"ת ואמר שהיה כתוב בתנאים שלו נדן מאה וחמשים רוב"ל אך הוא לא קיבל רק חמשים רוב"ל מרגליות ואינו יודע אם יש לה תוס' כתובה כדרך הסופרים שכותבים בעת החתונה בתוספת שליש בלי שאלת הבעל. ועל פי דין לדעתי כשיברר או ישבע שלא קיבל רק חמשים רוב"ל שומא א"צ ליתן לה רק חמשים רוב"ל גם אם יש לה תו"כ. כי מה שעודף על חמשים רוב"ל הוא תוספת ואין לה תו"כ. רק מה שהוא בעין מנכסי צ"ב ונ"מ. ובעלה נתרצה לכנס לפנים משורת הדין וליתן לה כל התו"כ הנהוג אך שהאשה אינה רוצה לקבל ג"פ. ואחר גודל השתדלות אמרה שכשיתן לה לא פחות מחמשה מאות רוב"ל אז תקבל ג"פ. ואין ביכולתו ליתן לה סך הנ"ל וביקש ממני עצה ואמרתי שישליש התו"כ בשלימות ויסדר גט ויתן לה שלא מדעתה כי אין בזה משום חר"ג כמבואר באחרונים. עכ"ל השואל:

תשובה לא ידענא מאי תבעי ליה. הא פסק הב"ש סימן י"א ס"ק י' שיכול לגרשה בע"כ ושכ"ד מהרמ"ל והט"ז דלא כרש"ל. ובאמת שזוהי ג"כ הלכה מפורשת ברמ"א בהגהת הש"ע סימן קט"ו ס"ד. ודברי הרש"ל באמת קשים להולמן דהא בששמע מן האשה שזינתה אע"פ שאין עדים בדבר מכוער כלל. או אפילו רק שמע שמנשמים כדרך המשמשים מסיק דיכול לגרשה בע"כ גם בזה"ז אחר הטלת שבועה. ובשעדים מעידים בדבר מכוער החמיר לא לגרשה בע"כ ובמהרי"ק משמע להדיא בשרש ק"ז איפכא. דבאוסר אשתו עליו כ' בשם ר"ש מנבילא שאין להאמינו. וגבי עדי כיעור משמע שם בסוף שרש הנ"ל דפשיטא ליה דלא תיקן הגאון רגמ"ה ז"ל בכה"ג כדמסיק ולא חלק הגאון בין אשה לאשה כל זמן שלא פשעה להעבירו על דת או כיוצא בזה מהיוצאות בלא כתובה עכ"ל משמע דביוצאת בלא כתובה פשיטא ליה דלא תיקן הגאון עליה שלא לגרשה בע"כ. וא"כ כיון דבעידי כיעור יוצאת שלא בכתובה כמ"ש ברמב"ם פכ"ד מה"א אם כן יכול לגרשה בע"כ. נמצא שסברת רש"ל הפוכה לגמרי ממהרי"ק. ועוד שבתשו' מהרש"ל סס"י ל"ג פי' תשו' הרשב"א שמתיר לגרשה בע"כ היכא דאיכא הרבה דברים מכוערים כו' משמע דלא פליג עליה. מיהו לכאורה הי' אפשר לומר דרמ"א לשיטתיה אזיל בסי' קי"ט דס"ל דהמגרש אשתו בע"כ דיעבד הוי גיטא אלא שנקרא עבריין מש"ה י"ל בכה"ג מותר לגרש לכתחלה אמנם לפמ"ש בתשו' מהרמב"ב בשם רגמ"ה שאין הגט כלום. הי' אפשר לחוש ולהחמיר בזה. אך ראיתי בתשו' שבסוף ס' ושב הכהן לחתנו הגאון מוהרצ"ה ז"ל העלה שאין כח ביד רגמ"ה לתקן שלא יהי' הגט כלום. ומש"ה פי' לשון ואין הגט כלום בפרצה דחוקה מאד יעו"ש ולסברתו אין חשש בזה. ואני תמה עליו. מאי קשיא לי' איך יוכל הגאון לתקן. הא ודאי יש ב' דרכים שיוכל לתקן שאין הגט כלום. והדרך הא' הוא פשוט כיון שהחרים שלא לגרש בע"כ והעדים והסופר עוברים על החרם. אם כן פסילי לעדות מה"ת והמגרש בפסולי עדות דאורייתא הגט בטל. וכה"ג כ' במהרי"ט ח"א סימן קל"ט לענין קדושין ע"ש באריכות. הדרך הב' הוא אם יפקיע גוף הגט שלא יהי' של הבעל ויהי' גזל ביד האשה אזי הגט בטל כדאר"ח בגיטין יכילנא למיפסל וכו' ודוקא היכא דאקנויי אקני לי'. ולענין אם יש כח ביד ב"ד להפקיר ממון שביד בעלים דעת הרבה מגדולי הראשונים שיכול להפקיר כנז' לענין קדושין בב"י סוף סי' כ"ח בשם הרשב"א וריב"ש וכ"ה בתשב"ץ. ואף שכ' שלא נעשה מעשה בזה להקל מצד הפקעת הקדושין היינו משום דחששו להחמיר באיסור א"א לקצת פוסקים הסוברים שאין כח ביד ב"ד להפקיע ממון שביד הבעלים. אבל פשיטא שאין להקל על סמך קצת הפוסקים הנ"ל. וא"כ לענין גיטין יש להחמיר אם הפקיעו גוף הגט שלא יהיה של הבעל וכו'. וכיון שיכול ויכול רגמ"ה לתקן שלא יהי' הגט כלום. למה נוציא לשונו מפשוטו שממש אין הגט כלום להחמיר עכ"פ. וא"כ היה מקום לחוש לדעת רש"ל כיון שאת"ל שהגאון גזר גם אכה"ג אם כן אין הגט כלום. והרי היא א"א. ומ"מ למעשה ודאי לענין הבעל שיהיה מותר באחרת. פשיטא דיש לסמוך על רוב הפוסקים הסוברים דבכה"ג לא גזר הגאון. ואף גם לענין האשה שתהא מותרת להנשא לאחר ג"כ נלע"ד דקרוב הדבר שיש לסמוך עליהם דהא אינהו רוב מנין ורוב בנין ורש"ל יחידאה לגבייהו. ואף גם לדעת רש"ל יש כאן כמה ספיקות להקל. דהיינו הא' שמא גזירת הגאון לא היתה שלא יהי' הגט כלום כדפרישית. אלא כדמשמע מלשון רמ"א ושאר אחרונים. הב' אף את"ל שאין הגט כלום דילמא הטעם כמ"ש משום שהעדים עוברים על חרם ר"ג. וא"כ בנ"ד לא שייך ה"ט כיון שאנחנו מתירים להם להיות עדים בדבר כדעת רוב גדולי הראשונים. הג' אף את"ל דהטעם כמש"ל משום שהפקיעו גוף הגט. מ"מ הרי י"א שהגאון לא גזר רק עד סוף אלף הה'. וכיון דהכי הוא שיש להסתפק בזה כמה ספיקות אף לדעת רש"ל. א"כ נראה שיש לסמוך על רוב הפוסקים האומרים שהגאון לא החמיר כלל בכהנ"ל. ומכל מקום לרווחא דמילתא אמינא שכשיגרשנה עכשיו בע"כ ויוכל לישא אחרת אזי יודיע לה. שאם היא רוצה להנשא לאחר. נכון לה להחמיר לקבל גט אחר מרצונה. ואם תרצה לקבל אזי יתן לה. ובדיעבד אם תנשא בלא גט אחר. נלע"ד ג"כ שאין קפידא. אכן כ"ז בתנאי מפורש באם שיפעול רשיון ע"ז אצל מקום משפט הקיר"ה שיתירו לו לגרשה בע"כ כדינינו. ואם לא יפעול חלילה להתיר לי נגד דד"מ: