א

סימן ג

נידון האשה מבייעשינקוויץ שנשתגעה זה כמה שנים אשר כתב אלי רומע"ל בחורף אודות התרה לבעל שהוא ממחניכם לישא אחרת עפ"י הסכמת מאה רבנים. וכעת הביא הבעל ג"כ מכתב מב"ד דק' בייעשינקוויץ איך שבדבר שבממון בא אבי הבעל לעמק השוה עם אחי האשה וכי גם האשה עצמה שהיא חלומה כעת הסכימה ע"ז ושתקבל גיטה בעת הכושר כי כעת לא רצו הב"ד הנ"ל להזדקק לסדר הגט מחמת שהם מסופקים מאד אם תשאר כך. והנה בזאת נענתי לו לכתוב למע"ל הנלע"ד בזה אך בתנאי כפול אם יסכים מע"ל לזה וידידינו הרב מוהר"ר שלמה מדורבראווני והרב המ"ץ דק' קאפוסט. וא"ל דברי בטלין. ולכאורה יש להסתפק בזה דעם היות שפשטה ההוראה להתיר לבעל לישא אחרת. היינו כשאשתו היא עכשיו משוגעת משא"כ בזו שהיא חלומה כעת. מיהו בב"ח סימן קי"ט ס"ז כ' דה"ה נמי בעתים שוטה ועתים חלומה אפי' בעת חלימותה. ומ"מ היינו דוקא כשכבר נשטית ונתרפאת ושוב נשטית ונתרפאת ושוב נשטית ונתרפאת דהיינו שנשטית ג"פ דאל"כ אינה מוחזקת כמ"ש הב"ש וכ"כ הג"פ ס"ק ל"ח דכשלא היה השטות רק ב' זימני לא נקל לו חרגמ"ה כו' וה"נ ממש לנ"ד. וא"ל א"כ יהיה מותר לגרשה עכשיו. מ"מ יש להחמיר בזה לפמ"ש בחמ"ח שצריך להתיישב הרבה בזה למעשה וגם נ"ד לא דמי כ"כ לעובדא דר"ש שהיתה מטורפת רק חדש או שני חדשים וזו מטורפת יותר מג' שנים וגם הם מסופקים מאד אם תשאר כך הלכך אם לא נשתטית רק ב"פ יש להמתין עד אמצעות הקיץ כנז' בפסקי מהרא"י סימן רט"ו ובמדינתינו יש להמתין עד תמוז דימות החמה. ואם תשאר כך היו יכולים ליתן לה הגט. ואם תחזור לשטותה יתירו לו ע"י מאה רבנים. אכן אם נשתטית כבר ג"פ נלע"ד דיכולים להתירו מיד אע"ג שהיא חלומה כעת. דכבר היא מוחזקת אע"ג דהט"ז ססי' קי"ט ס"ל דבעינן נמי שיהיו הזמנים שוים מ"מ לא משמע כן בב"ש ס"ק י"ב ושאר אחרונים. וגם הט"ז נראה דלא ברירא ליה מלתא אלא דמצדד להקל בדרבנן ואם כן הה"נ דיש לצדד להיפוך אם הוא ג"כ להקל לענין לישא אחרת שאין בזה ג"כ רק משום חר"ג ומשמע בב"ש ס"ק י"ב דלא חמיר מאיסור הגירושין לעתים חלים דבהא מיירי הט"ז ועי' בסי' ס"ו בחמ"ח ס"ק ח"י ובב"ש ס"ק י"א. אך בענין השלשת הגט שכתב הב"ח חלקו עליו האחרונים כמ"ש בהג"ה במשנה למלך פ"ו מהלכות גירושין דין ג' בשם חכמי קושטא משום דכל מידי דאיהו לא מצי עביד השתא לא מצי משוי שליח בין על כתיבת וחתי' הגט בין על שליח הולכה והסכים עמהם הגאון ר' יונתן ז"ל בס' בני אהובה פ"ט מה' אישות. וכ"כ בס' תבואת שמש שם (שחיבר בן המנחת אהרן נכד הש"ך) דעובדא הוי בק' ליסא באשה שנשתטית ורצה הבעל למסור הגט כו' והורו חכמי הקהלה לאסור כו'. והורו להתיר לבעל לישא אחרת בלתי מסירת הגט לשליח מאחר שאין ההיתר תלוי במסירת הגט לשליח אלא בהסכמת מאה רבנים מג' ארצות. אך שישבע הבעל שתיכף כשתשתפה יתן לה גט עכ"ל. וה"נ ממש יש לנהוג בנ"ד. אבל על הגט שנכתב כבר אין לסמוך אם נכתב בעת שהיתה משוגעת וא"כ אינו גט. אך לכותבו כעת כשהיא חלומה ולהשלישו ליתנו לה כשתשתפה לגמרי בזה יש להקל. ואפשר אף כשהיא משוגעת. אם יודעת לשמור גיטה. אע"פ שאינה יודעת לשמור עצמה כיון דמדאורייתא מתגרשת וי"א דגם מדרבנן אם עבר וגירשה מגורשת. יש להקל להשליש הגט משום די"ל דבכה"ג לא שייך לומר דלא מצי עביד השתא כיון דמתגרשת מדאורייתא ועי' מל"מ פ"ז מה' אישות (ועיין תשו' פמ"א ח"א סימן ט' וי"ל דלא כתב רק שאין לזכות לה בתורת שליח קבלה אבל למנות שליח הולכה שפיר דמי). ופי' יודעת לשמור גיטה היינו שמבחנת בין גיטה לדבר אחר כדאיתא בירושלמי שהביא הרשב"א (פרק התקבל) גבי ג' מדות בקטן וז"ל אמר ר' יוחנן איזו היא קטנה שצריכה להתגרש כל שנותנין לה גיטה ודבר אחר עמו והיא מוציאה אותו לאחר זמן עכ"ל ופי' שאחר זמן שנתנו לה הגט עם דבר אחר עמו שואלין לה אותו הדבר שנתגרשה בו והיא מוציאה הגט ומנחת [אצלה] אותו הדבר שעמו והיינו מבחנת בין גיטה לדבר אחר. כ"כ בספר מכתב מאליהו שער ה' ססי' ד'. ומקטנה יש ללמוד לשוטה כדאיתא בתשו' ראבי"ה שברש"ל סי' ס"ה. ויש לבחון אותה בגט אחר שאינו שלה (דאל"כ תתגרש בקבלתה). דאם יודעת לשומרו. יש להקל לכתוב לה גט ולהשלישו עד שתשתפה. אבל אם אינה יודעת לשמור גיטה נלפע"ד לנהוג כמ"ש חכמי ליסא. אך להשביע הבעל ש"ח אודות הגט ולכלול גם כן בשבועתו שלא ירחיק לקבוע דירתו במרחקים עד שיפטרנה בגט כשר. כנלע"ד: