א

סימן א

בענין אשה שנשתטית וזה שנה ומחצה שהיא בשטותה ועסקו ברפואות מגדולי הרופאים ולא הועיל וגם זהו פעם שני. והבעל רוצה לישא אחרת על ידי היתר שהשיג מן מאה רבנים. וקרובי האשה מערערים שיש למחות בידו עד שיברר שלא יועילו לה רפואות עוד:

מכתבו הטהור ומכתב דודו הנגיד נ"י קבלתי על ידי ציר מוכ"ז והנה אם הייתי משיב למעשה היה נצרך מתחלה לידע ג"כ טענות שכנגדו כי שמוע בין אחיכם כתיב. אך ורק באתי להשיב לכת"ר מפני הכבוד והאהבה מה שנלפע"ד לדינא. כי הן אמת שזאת מחויב הבעל להשליש הכתובה במעות או שיתן משכון בטוח ולהשליש זה ביד נאמן וכמבואר בב"ש סי' קי"ט. ודוקא כשידו משגת להשליש הכתובה. אבל כשאין ידו משגת יש ת"י תשובה מדו"ז הרב הג' ר' ליב ז"ל מיאנעויטש שהתיר בזה למעשה ולא חייבו רק במזונות כו'. והביא ראיה שכן פסק בתשו' מים רבים חלק אה"ע סימן ד'. אמנם מה שרוצים להחמיר עוד על הבעל שאפי' ישיג היתר ממאה רבנים לא יוכל לישא אחרת עד שיבורר לפני ב"ד מומחין ומפורסמים שלא יועילו לה רפואות תעלה ושא"א לבן דעת לדור עמה. זה אין נראה לי לענ"ד כלל. דמאחר שזה שנה ומחצה שאינה בדעתה אם טוען שא"א לו להמתין עוד יש להתיר לו ע"י מאה רבנים לישא אחרת אעפ"י שאפשר שתתרפא זו אח"כ. וגדולה מזו כ' בתשו' ריב"ש סי' קכ"ז ודרך בנות ישראל הצנועות הוא לסבול דבר זה כו'. אמנם אם היא תאמץ לבבה ולא תרצה להיות עמו עוד אין חומסין אותה כו' ויוציא ויתן כתובה עכ"ל. וכש"כ וק"ו בנד"ז. ובנידון מ"ש כת"ר להחמיר מחמת הבו דלא להוסיף על הקולא דהב"ח נגד רש"ל בשם ראבי"ה. לא הבינותי כי כל הראשונים ואחרונים מקילים בזה וראבי"ה יחידאה הוא נגדם. ואדרבה דברי הב"ח הן חומרא כי מרוב גדולי הראשונים הרשב"א שבמהרי"ק שרש ק"א ור' שמשון ב"א ורבני צרפת והריטב"א שבמהרמ"פ סימן י"ג י"ד ומתשו' הרא"ש כלל מ"ב ועוד שם עמו הרבה גדולים נראה דכה"ג לא תיקן ר"ג כלל וא"צ מאה רבנים וכ"נ דעת רמ"א סימן א' והלבוש שם. (ואצ"ל לדעת הב"י בתשובת דיני נשואין סימן י"ד ועי' בב"י סימן ע"ו) ועי' בג"פ סי' קי"ט סס"ק ל"ח וכ"ד הט"ז סימן קי"ט אלא דהב"ח החמיר להצריך היתר ק' רבנים וכן המנהג פשוט. ובדבר אשר פלפל בחכמה בדברי הב"ח שמלבד מ"ש הב"ש ססי' א' שדבריו בסי' קי"ט בשם מהרש"ל סותרים למ"ש בשמו בסי' א'. עוד זאת יש סתירה בדבריו דבסימן א' ובתשו' סימן צ"ג לא הזכיר השלשת גט כלל ובסימן קי"ט הזכיר להשליש גט. מצאתי שעמד ע"ז בספר בית מאיר סוף סימן א' ושם העלה שדבריו בסימן א' הוא עיקר שא"צ להשליש הגט כלל וכמ"ש ג"כ כת"ר. אמנם בסימן קי"ט הביא שכ"כ מהרש"ל ביש"ש פ' חרש סי' ג' שכך עשו חכמי דורו ע"ש שהוא כמ"ש הב"ח בסי' קי"ט גם כ' הבית מאיר שהחמ"ח סימן קי"ט ס"ק י"ב תופס כן לעיקר. וגם דברי ראבי"ה נגד תקנת רגמ"ה עצמה הובאה בסוף תשו' מהר"ם ב"ב שכתב וגם אותם לא יסכימו עד שיראו טעם מבואר להתיר עכ"ל. מכלל דיש היתר לזה. וכש"כ בנשתטית שלא כדברי ראבי"ה: