סימן שכ

נדפסה בחיו"ד השמטה ב, ונמצאת בכת"י 774 (ומסיים:

"וידוע למו"ץ"). כת"י 855 (ומתחיל לבני ידידי מו"ה יוסף נ"י). כת"י 2049 רנה, א. כת"י 2096 קפג, א (ומסיים כנ"ל). ובהערת כ"ק אדמו"ר שליט"א:

להעיר בסופה - לענין שיעור הגריס והתורמוס:

ראה שו"ת שארית יודא סי' יא, לעיל סי' קב. שה"מ שו"ת סי' י [או"ח ח"ב סי' קט].