סימן שיד

נדפסה בשעה"מ ח"ד סימן מח, מכת"י 248 א, א. כת"י 93 שלה, א (כמה קטעים נמצאים כאן וחסרים בכת"י הקודם). כת"י 1747 קכג, ב. כת"י 2049 רנז, א. כת"י 2096 רלח, א. סי"ח ואילך - גם בכת"י 247 כו, א. כת"י 1747 יב, א. והיא מהדורא אחרת משו"ת חיו"ד סי' קכט. הקיצורים שבסוף נדפסו בקובץ יגדיל תורה חוב' סב ס"ו, וראה בהערות שם שספק אם נכתבו ע"י הצ"צ. עוד בענין ה"פארפאל" ראה לקמן סי' שטו-יט. מדור "ספק למי" סי' יד-טו. מדור "דברים שנכתבו משמו" סי' ז-ח. 1) כ"ה בכת"י. וצ"ל:

כא. 2) כ"ה בכת"י 93 שם, ובכת"י 248 שם:

וכ"ה בס"ט סי' קפח, עכ"ה (ר"ל דע"כ נמשכה הגהה הנ"ל שלאח"ז רב). 3) בשו"ע אדה"ז דפוס הראשון. 4) לכאו' תיבה זו מיותרת, ובכת"י 248:

אין לפ"ד התוס' ג"כ לספק. 5) בכת"י 248:

דלפירוש רש"י. 6) בכת"י 248:

שהחמיר הב"ח בעת וסתה שאז חזקתה. 7) גכת"י התשובה מונח בכת"י 233. וז"ל בשלימות:

"לכבוד אדוני הרב המפורסם ידיד ה' וידיד נפשי מו"ה מענדל נ"י. שאול נשאלתי ע"י מכתבו הטהור וז"ל "אם האם או החדר הוא מלא דם נדה תמיד אלא שבעת הזלת דם נפתח פי האם ויוצא דם, ובלא עת נדתה היא סתומה, ולכן אין דם נדות יוצא ממנה אעפ"י שיש בתוכה דם כנוס. או לא, אלא שבעת וסתה. או בכל עת שדם נוזל ממנה נמצא דם בהמקור, ובשאר זמנים אין נמצא דם במקור כלל". על זה נשיב, בחלל (כנדפס בפנים עד ולחוץ) בהתשובה שכתבתי לאמו"ר נבג"ם הוא מבואר נגלה באריכות מכתב הזה נמצא ת"י ידידינו הרב המפורסם מוהר"ל מ"ץ, כ"ד המוכן לשירותו כל הימים, ישעי' רי"ף" ("התשובה לאמו"ר" [- כ"ק אדה"ז]. נעתקה לקמן סי"ח. ובשלימותה ב"כנסת הגדולה" ספר ג בסופו ע' 92 (וורשא תרנא). אגרות בעל התניא (ירושלים תשי"ג) סי' קיד). 8) שארית יהודה חיו"ד סי' ט. בו מבקש מהצ"צ לשאול כהנ"ל מהר"י דאקטאר. 9) חיו"ד סי' קכח. בו כותב שעדין לא ראה את הדאקטאר לחקור ממנו. אך מ"מ דיבר עמו בעצמו מזה. ומכתב הנעתק לעיל נכתב אח"כ. 10) בכת"י 248:

הרא"ש [שהביא פי' הר"ש]. 11) אג"ק אדה"ז ח"א סי' סג, וש"נ. 12) בהנדפס:

שונים לפי אופן הנפילה. 13) בהנדפס:

ויקרה לפעמים בנשים שרואות דם וסת בכל חודש בדרך הטבע בלי שום הרגשת איזה מיחוש בבטן בעת הריונה. 14) בהנדפס:

בלתי אפשרי. 15) חיו"ד סס"י קלח. 16) ומה"ט לא צירף הצ"צ בחיו"ד סי' קכט ה"ט דלא הרגישה (כמ"ש בסי' קל שם).