סימן קנח

בוך מה שהוקשה [כת"י 2144] שמט, א. שסב, ב כמדומה גכתי"ק. ובמפתח כתי"ק שבדף שעג, א:

בענין אשה שיש לה קאלטענש לענין טבילה. בשוה"ג דס"א הגהה בכתי"ק:

תירוץ ר"ש צ"ע דלר"מ דטעמ' משום כחתוך דמי א"כ אינו בית הסתרים דהא להכי העובר טמא וא"כ שייך חציצה. י"ל בקאלטען טעם אחר כיון דעתיד ליפול ה"ל כידות הכלים שעתיד לקוצצן וא"צ טבילה לרמב"ם פג כ"ה דפוסק כתק דהיינו ר' מאיר. בשוה"ג דס"ב הגהה בכתי"ק:

לסה"ת סי' קד שערות שעתיד לקוצץ ה"ל כידות הכלים א"כ אין הקאלטען צריך טבילה לר"מ אלא דסה"ת לא ס"ל כר"מ. ק' על תוס' א"כ מהו כמאן כר"מ שא"ה מאי משני חבורי אוכלין ה"נ כיון שעשוי חוליות אינו חיבור כ"כ. בשוה"ג דס"ג הגהה בכתי"ק:

י"ל טעמו משום דלא קיי"ל בענבים שבועות מג כר' מאיר. בשוה"ג דס"ו הגהה בכתי"ק:

גלד שחוץ למכה חוצץ אף שאין עתיד להסירו עד שיפול מעצמו אם מצטער עליו ה"ל כמו קאלטען וי"ל שם עתיד להסירו קודם שיפול מאליו כגון שיתרפא וגלד שעל המכה לא יסירנו לעולם רק כשיתרפא המכה יפול מאליו. הרז"ה דל"ח פי' גלד שעל המכה בע"א מכל המפרשים. בענין זה דן גם בשו"ת דברי נחמי' חיו"ד סי' יז. וראה גם קובץ יגדיל תורה חוב' מג סי' פג.