סימן קלה

כתי"ק 233 קיא, א. כת"י 1068 טז, א. בכת"י 233 שם כמה הגהות בכתי"ק עה"ג (ולא נסמנו לאן קאי), ונעתקו עה"ג גם בכת"י 1068 שם, אך לא מצאתים בדפוס:

(ס"א, וקאי אשוה"מ מדברי רבינו ז"ל):

"צ"ע לרבינו בעד הבדוק שהי' נתון תחת הכר ואח"כ בדקה א"ע בו ומצאה משוך פ' מכגריס דיש לטהר דה"ל כעד שאינו בדוק, וא"כ ק' לל"ל לגמ' ס"פ הרואה לראב"צ אבל בכתם לא, הלא בעד ג"כ לא, כשהי' נתון תחת הכר קודם שבדקה א"ע בו. וא"ל לטעמיך בעד שאינו בדוק ודאי הדין כן דאינו בדוק שאני, וכי מיירי בעד וחלוק בדוקים. וי"ל בעד שנתנו תחת הכר ואח"כ בדקה בו כו' טהור במשוך דשמא ע"י שבדקה בו נעשה משוך הפ' מכגריס שנתלחלח בו תחת הכר". (רס"ב):

"על ספק ראשון ע' תשו' רמ"א, ול"ד למ"ש בשב"י דט"ד הבא עם הליחות ממק"א, דדוקא כשבאו יחד מרחמה, משא"כ הכא הט"ד הי' ממאכולת". (שם):

"ע' בק"א דרבינו ז"ל סק"ל [ותיקן המעתיק סי' קפז סק"י] דמחמיר מלתלות בעד הבדוק ושאינו בדוק בדארגישה, ובשם הרשב"א כ' להקל בדארגישה משום חזקה אם הי' דם הקינוח משוך הי', וה"ה להרשב"א בעד שאינו בדוק י"ל ג"כ כן. וקושיתו מ"ט דחכמי' דראב"צ, י"ל דס"ל דם ולא כתם אפילו כה"ג, או דעכ"פ בספק שקול טהור כיון דחזינן דהתורה מקילה בכתם". (עוד שם):

"עכ"פ השב"י מיקל אפי' בארגישה".