סימן צג

עוד מהצ"צ בעניני תשובה זו:

חידושים על הש"ס מכות פ"ג, פס"ד ליו"ד סי' קפא-קפב, דרך מצותיך ח"ב רכא, ב [מילואים ליהל אור ע' תרכו]. - באמצע ס"ב "כדי שיהי' ניטלות בזוג הוא שיעורא רבא" - כנראה טה"ד וצ"ל "כדי לכוף ראשן הוא שיעורא רבא". - באמצע סע"י "ודלא כתשובת מהר"מ אלשקר", ראה באריכות בשו"ת אה"ע סי' קלט, שער המילואים שו"ת סי' מה, חידושים על הש"ס ה, א. סוסע"י "ובלאה"כ בענין פאה"ז כו' בפאה"ז", כנראה טה"ד וצ"ל "פאה"ר כו' בפאה"ר. - אמצע סעיף יט (כ) "וע' בהר"ן בסנהדרין - ישבר הזוג", לכאורה הוא טה"ד שנדפס כאן, ומקומו בתחלת סעיף יז (יח). הגהות כ"ק אדמו"ר שליט"א לתשובה זו באריכות יותר נדפסו באג"ק שלו ח"א אגרות ג-ד. התשו' נמצאת בכת"י 1041 ריט, א. עפ"י ההגהות בכתי"ק עה"ג ובדף שלפניו שם (בכת"י 227 שא, א ואילך נמצאות כמה מהדורות מתשובה זו. ונמחקו בכתי"ק, ולכן לא נעתקו כאן). במפתח שבכתי"ק 2144 (שלשם שייכים דפים אלו שבכת"י 1041) שעב, ב:

אם יש לאסור גילוח הזקן במספרים כעין תער ואף שלא כעין תער. בשוה"ג דסי"א הגהה בכתי"ק:

ע' בהה"מ פ"ב מהא"ב ה"ח מ"ש בסנהדרין עו ב' איסורא בעלמא פי' הרמב"ם דהוא איסור כרת למאן דס"ל שא"צ שיהי' השער שהקדיש וגם ק' יהי' גדל פרע רק שלא יגלח בתער וגם אינו סותר אם הניח כדי לכוף ואעפ"כ לכתחלה אסור לגלח כלל א"כ י"ל כמו"כ בפיאות הזקן כן. בשוה"ג דסי"ח [יט]:

אולי יש להעיר מהא דתנן אלו דברים שאין להם שיעור הפאה, דהיינו בפאת שדה י"ל כמו"כ לענין פיאות הראש והזקן שאין להם שיעור לאורכן והרוצה להוסיף יוסיף כו' וע' בחי' ריטב"א רפ"ק דשבועות העיר מפיאת זקן לפיאת שדה, אבל אין ראי' להקל דהתם מה שמשייר משייר כולו ולא חצי שבולת אבל וודאי יש ללמוד שם שמצוה להרבות בפאה שאם עשה כל שדהו פאה הוי פאה בנדרים ד"ו סע"ב כמ"כ אם מניח כל הזקן חשוב... פאה כ"נ ברור. באמצע ס"ב:

"כדי שיהי' ניטלת בזוג הוא שיעורא רבא". וכ"ה בכת"י שם, אבל ראה לעיל בהערות כ"ק אדמו"ר שליט"א שהגיה "כדי לכוף ראשן הוא שיעורא רבא". סוסע"י "ובלא"ה בענין פאה"ז כו' בפאה"ז" וכ"ה בכת"י שם, אבל ראה לעיל בהערות כ"ק אדמו"ר שליט"א שהגיה "פאה"ר כו' בפאה"ר". אמצע סעיף יט (כ). "וע' בהר"ן בסנהדרין - ישבר הזוג". וראה לעיל בהערות כ"ק אדמו"ר שליט"א שמקומו בתחלת סעיף יז (יח). וכן מפורש בכת"י שם שקטע זה נשמט מכאן (קטע זה נכתב שם, וכן בכת"י 227 שם, בסעיף יז (יח) שוה"מ במספרים, אפילו במספרים כעין תער כ"א שמשייר מעט מהשער כמ"ש רש"י ככוסמת הזו כו'. וע' בהר"ן בסנהדרין... ישבר הזוג, ולפ"ז אם איתא - שם שוה"מ דוקא). בענין מ"ש (ס"א) בהתשובה דנזיר כי מגלח אינו מגלח פיאות הראש, האריך מוהר"ר יחזקאל סירקין בקובץ יגדיל תורה (אדעסא תר"מ) קונ' ו. ונדפס בקובץ יגדיל תורה נ.י. חוב' יד סי' כז. ובהגהות אליעזר (ארלאזאראוו, פיעטרקוב תרס"ב) ע' 109, רוצה לגרוס "אינו מגלח זקנו", אבל בכתי"ק (הוספה עה"ג) "פאת ראשו ופאת זקנו". לכללות איסור גילוח הזקן ראה ס' "הדרת פנים - זקן".