סימן סט

בוך מה שהוקשה [כת"י 2144] לג, א. בבוך ספק 1 [כת"י 2049] רכז, א חסר הסיום. כתי"ק 1041. עם כמה הוספות:

1) שהרי כ' בהג"א הנ"ל אע"פ שהפת רחוקה כו'. 2) וע"ש בש"ך סי' צב ס"ה ס"ק יח. 3) וז"ל וזו כשגגה דהא קיי"ל ודאי דנ"ט בר נ"ט שרי בבשר בחלב והלכך לא בעי היסק אלא קנוח והאי דתנא היסק אורחא דמילתא נקט משום דאורחא דתנור בהיסק כו' עכ"ל. 4) (ולא כמ"ש הרא"ה אלא היסק מועט כו'). 5) יתיר בזה כדין נ"ט בר נ"ט דהתירא (ודין נ"ט בר נ"ט דהתירא עיין בש"ע סי' צה ס"א ובהגהת רמ"א סעיף ב' גבי ויש מחמירין כו' והמנהג כו' ועל"ק ס"ב מ"ש בשם אהע"ו) דהא המ"ה ס"ל רק דקנוח. 6) קיצור. ממ"ש הג"א משמע אם זב שומן הבשר תחת הפשטיד אע"פ שהפת רחוקה מן הפשטיד ובודאי לא זב מהשומן תחת הפת אעפ"כ אסור לאכול הפת אפי' עם מלח. הנה הרשב"א והרא"ה בית שלישי שע"ד דפ"ג ע"ב חולקים על זה וכ"ד הר"ן כדבריהם בזה בחולין פכ"ה ובפסחים פכ"ש. (ב) גם מהתוספת דזבחים [כאן נגמר העמוד, ונסמן שההמשך בדף לג - היינו בכת"י 2144 הנ"ל]. בכת"י 232 נד, א ישנה שאלה בענין זה, בחתימת:

"דברי תלמיד תלמידיו המצפה לשתות בצמא את דבריו, ברוך חיים בא"א מוהר"ר דוד נ"י מיאנאוויטש" אח"כ נרשם (בכת"י אחר):

"תשו' אדמו"ר שי' ע"ז תמצא בחלק ב' סי'... וע' עוד מזה לקמן סי' קכז". התשובה שבח"ב היא, כנראה, תשובה הנוכחית. ושם סי' קכז (קצ, ב) באה שאלה בנד"ז (מופנית אל הצ"צ) בחתימת:

"ובזה אקוד ואשתחוה אפים. וכפיי פרושות לשמים, רבינו מעון תורתו יהי' נוה שאנן. אוהל בל יצען, בנפש אדונינו מורינו ורבינו, ונפש תלמיד תלמידו, אברהם בלא"א מו"ה משה יצחק סגל נ"י מ"ץ קאלישק". [שני השאלות נדפסו בקובץ יגדיל תורה חוב' יד סי' כה-ו]. קטע הראשון בשינויים קלים נדפס גם בקובץ יגדיל תורה חוב' לב סי' ב.