סימן טז

בוך כה"ג [כת"י 2052] סט, א. מהדורא בתרא נדפסה לקמן ח"ד סי' רנב]. בענין סכינים המלוטשים ראה:

שו"ת רבינו הזקן סי' זיי"ן (בשו"ע שלו דפוס ווארשא תרצ"ו [ובדפוסים החדשים]) - שנזכרה בסוף סימן זה - ונדפסה בשלמות בס' משנת יואל (ירושלים, תש"א) [ואג"ק אגרת סא] ומכתב מהרי"ל מיאנאוויטש ל"כבוד רב האי גאון... מו"ה יעקב נ"י... והיתה לבאר מה שלא רצה רבינו (אדמו"ר הזקן) לגלותה במכ' אשר כ' להמתנגדים דווילנא (הוא שו"ת ס"ז הנ"ל) והוא שידוע לכל השוחטים המתלמדים על סכינים המלוטשים שהעיקר להעמידו על אמיתת חידודו שיהי' החידוד נגלה בפ"ע בלי עירוב הצדדים שלפניו שהצדדים שלפניו מעכבים ההרגשה העצומה בפגימה קלה ודקה מן הדקות שמחמת עביות הצדדים קשה להרגיש" - נדפס ב"התמים" חוברת ה' ע' לג [ושארית יהודה מילואים סי' לט]. ומועתקת גם בכת"י 1747 קנ, ב.