סימן שנב

(לסי' רצג). ישראל וגוי שזרעו שדה בשותפות להמנהג שאוסרים חדש של ישראל ומתירים של גוי. אם יכול הישראל להחליף חלקו עם הגוי. כ"פ ס"ל דאסור בח"ל מה"ת וכ' הרא"ש דהיינו אף של גוי. כ"פ דבח"ל בש"ג מותר. הפנ"י דלמ"ד חדש בח"ל דרבנן אזי בש"ג מותר. לת"ק דר"א נ' דחדש בח"ל מותר. מתוס' נ' דעכ"פ מדרבנן אסור. (ב) להסוברים ש"י אסור מה"ת לא מהני חליפין ולא סמכינן אברירה. להפנ"י דההיתר מטעם חדש בח"ל מדרבנן וש"ג מותר מהני ברירה. וכ"ש להסוברים דבמקומות הרחוקים מותר אף בשל ישראל. (ג) לרמב"ם מהני ברירה בדרבנן אף בתלוש. ישוב שלא יסתור דבריו להירושלמי. (ד) היתר דהפנ"י מרווח יותר. וגם להב"ח יש לצדד לסניף לפר"י דיש ברירה אף בדאורייתא. ועוד הוי כס"ס. (ה) וגם החשש שמא ימכרנו לישראל לדעת הש"א יש להקל. והשגות המקו"ח עליו אינן מוכרחים. וכיון דהכא לא הוי אלא ספק אי יש ברירה תו אין לחוש. ול"ד לב' שבילין. ומ"מ לדינא נ' כהמק"ח. ומ"מ יש לצדד מדהוי הכא מחלוקת בדרבנן. ולכתחלה ימכור בקמה.