סימן שלח

(לסי' רכ). גבי שבת וחדש דאסור מיום ליום פי' רמב"ם וש"ך דהיינו מעל"ע. וקשה מערכין ל"א דא"צ מעל"ע רק כשיש ע"ז לימוד מיוחד. וגם מ"ש בנדה מ"ז מעל"ע מבואר ברש"י ותוס' שם דלא בעינן שעות. אבל התוס' בערכין ור"ה ס"ל דבכולהו בעינן שעות. וקיי"ל כהתוס' דנדה. וכ"ה לגבי נזיר שמקצת היום עולה להתחלה. ותענית שאני. ורש"י לא פי' כן גבי אין מונין שעות לחדשי' דרוצה לפרש דומיא לימים. וכמו"כ בפדיון הבן אלא דיום ל' כלפניו. וגם לא בעינן ל' יום בנדרים רק כפי שהוא החודש שנדר. בירושלמי משמע כרמב"ם. מ"מ אפ"ל דהירושלמי ס"ל בכולהו דמונין שעות אבל לדידן אין מונין שעות בכולהו. ובב"מ בשם פ"מ דבנדרים מונין שעות מספק.