סימן שיד

(לסי' קפח). בענין הנ"ל. מינקת מסולקת דמים שנעקר מקור שלה ומרגשת יציאת דם ואח"כ מוצאת כתמים ע"י בדיקה וכשעולה למקומו אינה מוצאת. (א) היתר שפופרת דוקא מצד הכתוב בבשרה ולא סגי בטעם דאין דרכה כו'. ולכן בנגע הדם בבשר אחר שעבר שפופרת קצרה טמאה. (ב) ברמב"ם נ' לכאו' דטהורה אבל אינו מוכרח. (ג) י"ל דתלוי אי סגי הרגשת זיבת דם בביה"ח. וכר"ן דחתיכה טהורה מטעם הרגשה. (ד) בזה תלוי גם פארפאל שהדם יוצא שלא כדרכה ואח"כ נוגע בבשרה. (ה) מ"מ צד היתר זה דחוק. חוקר אי סגי בהרגשת ביה"ח. (ו) אין דרכה ודרכה כו' דר"א ורבנן היינו שאינו דם נדות כלל. לא כמו אין דרכה כו' דרשב"י. לר"א ורבנן ל"מ טעמא דאין דרכה בלא הפסקה. (ז) קושיות תוס' רמב"ן ורשב"א על רש"י. (ח) שטת התוס' דר"א ורבנן פליגי בחתיכה העשוי' כשפופרת. בזה יורדים חלק מהקושיות על פרש"י. (ט) לתוס' אינה טהורה אלא בחציצה. צ"ע על רבינו הגאון נ"ע. ראי' מר"ל דלא סגי באין דרכה. (י) לשיטת רמב"ן ורשב"א גם א"א להקל בפארפאל. (יא) לשיטת ר"ש מקוצי סגי ה"ט דאין דרכה אע"ג דלא חייצי. קושי' מר"ל ביצא הדם דרך דופן דטמאה אע"ג דשלא כדרכה. בדוחק דר"ל קאי לרשב"י. (יב) במעשה דר"ש שטיהר אשה שנעקר מקור שלה כמה פי'. למעי"ט מיירי שראתה דם ממש כשנפל החתיכה בביה"ח ולרב"י טמאה בכה"ג לר"ש (יג) להב"ח תלינן בחתיכה דוקא בבדקה עצמה בתחלה ובין וסת לוסת. רמ"א כמעי"ט. מע"צ וכו"פ דר"ש מיירי בפארפאל. דבלא"ה הוי מכה וגם רש"י מודה בזה. (יד) פי' הט"ז דומה קצת לב"ח. ס"ט דמלשון טור וש"פ לא משמע שר"ש מיירי בפארפאל. (טו) אף אי ר"ש לא מיירי בפארפאל מ"מ מדמתיר באין דרכה ה"נ אין דרכה. (טז) הש"י הקיל מטעם שהדם בא מהמקור אבל לא מפתיחות המקור. אבל מפי הר"י דאקטאר שהכל מעיין אחד ובטלה קולא זו. (יז) ל"ח בזה להא דאין פה"ק בלא דם. דלא גרע מנפל שלא נגמרה צורתו. ומבואר בר"ן דהיינו אפי' לא בדקה. (יח) למעשה אין לסמוך ע"ז באיסור כרת דהרבה חולקים על ר"ש. וגם לפר"ש כ"פ ס"ל דאין להקל. ס"ט הקיל מטעם מכה וגם זה דחוק. מהות הפארפאל ע"פ חכ' הניתוח והרפואה שאינו נפילת המקור אלא הפרוזדור. (יט) יש לטהר מטעם דהדם יצא דרך הפרוזדור ולא דרך המקור. ואף אי הוה ספק אי בא מהמקור מ"מ מהני חזקת טהרה לטהרה לגמרי. וכמו בדם ולא כתם מטהרינן אף בספק. (כ) אף אי נאמר דהוה כמכה שא"י שמוציאה דם מ"מ יש להקל. וכ"פ הרבה פוסקים. ואף שאדה"ז צירף טעם דלא הרגישה להיתר, מ"מ למאי דאמרינן שהוא נפילת הפרוזדור יש עוד צד להקל. ולמעשה הקיל רק בדיהה הדם או שמעורב עם אייטער. והיינו ע"י בדיקת יום א' וז' שתהי' נקי'. ובמקום דחק גדול. והיינו שלא בשעת וסתה ובאשה זקנה.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.