סימן רפח

(לסי' קי). לדיני ס"ס שבש"ך ס"א. ספק איסור שנתערב יש אוסרים ויש מתירים בלא נודע ונ' להקל כי ר"ת מתיר אף בנודע וקשה עליו מרפ"ח דזבחים וצ"ל דלא קיי"ל כמתניתין כמו בנפל א' לים דמותר לאוכלן ב' ב'. והחולקים על ר"ת יחלקו ביניהם דהתם התערובות לפני הספק וכאן הספק קדם. (ב) הרשב"א הביא ראי' לר"ת מאלמנת עיסה. וי"א דמתירים רק האלמנה ולא הבת דאין לה חז"כ. ואף המתירים אפשר דהיינו מצד חזקה דהאם. (ג) קושיא על ר"י מהא דספק מוציא מידי ספק. והתם מיירי אף שנודע ובספק השקול דלא כמ"י ומג"ש. (ד) וי"ל דר"י לא פליג אלא כשספק ב' ע"י תערובות דה"ל כשני שבילין, ור"ת מתיר אף ספק איסור ואף בשני שבילין. ואף דאיסור דרבנן בתערובות אסור י"ל דספק דאו' קיל מודאי דרבנן. ומ"מ למעשה יש להקל בשני ספיקות אע"פ שלא נולדו יחד רק בלא נודע בנתיים. (ה) ובספק ב' ע"י תערובת בלא נודע יש להקל לאכול ב' ב', ובהפ"מ אף חד חד.