סימן רלו

לעקוך אם חייב בחלה:

(א) מ"ש הבה"י לישב מנהג העולם שאין נוטלין ממנו חלה שהוא עפ"ד הרא"ש. דבריו תמוהים דהרא"ש ל"ק רק במי פירות ובדבש דבורים כ"ע מודו:

(ב) ואין ליישב מנהג העולם עפ"ד ר"ל דמעשה אלפס פטורין דזהו דוקא כשנאפה ע"י האור שתחת האלפס. אבל אם נאפה בדפוס תוך התנור לכ"ע מעשה תנור מקרי וראיה משתי הלחם:

(ג) ויש ליישב מנהגם עפ"י הירושלמי פ"ג דחלה דהעושה עסה מדגן ושאר מינים בעי' רובא דגן וגם החולקים היינו דוקא באורז ומשום גרירה. וא"כ בלעקוך שרובו דבש פטור מן החלה אף אם יש בהדגן לבדו כשיעור חלה:

(ד) אבל לר"ש והרמב"ם לא בעי' רובא רק שיהיה כבא"פ כיון שבדגן לבדו איכא כשיעור. והרשב"א והרשב"ץ ס"ל דבעי' דוקא רובא דגן:

(ה) מיהו י"ל דהיינו דוקא בתערובות ב' מינים שוים. אבל דבש שטעמו מתוק ביותר מבטל טעם הדגן וגם הר"ש והרמב"ן יודו דבעי' רובא. ומה"ט מרור מבטל טעם המצה כמ"ש תוס' זבחים ע"ח סע"א. אך כשרובו קמח הו"ל כדין פת הבאה בכיסנין: