סימן רלג

ישראל שקנה הרבה בהמות משר א'. ונתן לו מאה רו"כ והניח אצלו הבהמות עד שישלם המותר כי לא האמין לו. והשר קיבל ע"ע אחריות גניבה ואבדה ואונסים. רק נתן לו כתב קנין על נייר פשוט וילדה אחת מהן זכר. ואח"כ סילק לו וקיבל הבהמות מה דין הבכור. השיב אדמו"ר בקו"א לאו"ח סי' תמ"א פסק דא"י וישראל אינם קונים זמ"ז רק במשיכה. ומשמע דלא הוי ס' דדינא. ומ"מ בכה"ג דאיכא גם כתב אע"ג שהוא על נייר פשוט מ"מ קונה מדין סטומתא ואע"ג דגבי שטר גמור בעי' ג"כ שנתן כל הדמים. י"ל דסטומתא היכא דנהוג נהוג. מ"מ הרי הרמ"א בתשו' סי' פ"ז כ' דסטומתא הוי רק קנין מדרבנן. וא"כ לא הוי בכור רק מדרבנן. ויש להקל כיון דלא הוי רק ס'. ועוד דתו מהני מסל"ת. אמנם לשטת רש"י בגיטין ס"ד ב' הוי בכור דאוריית'. וגם לשיטת התוס' שם י"ל דסטומתא שאני בשגם שמ"ש הרמ"א דלא הוי רק דרבנן צע"ק. אך יש להקל מצד שהשר עיכב הבהמות אצלו והוי יד א"י באמצע וכהא דב"מ ע' ע"ב. ועוד יש להקל משום דכל האחריות על השר: