סימן רכו

ישראל שקנה עז חולבת מן העובד כוכבי' וילדה אצלו זכר. ונולד אזנו אחת גדולה ואחת קטנה וניכר השינוי מאד לעין הרואה. השיב:

(א) מ"ש הרמ"א שהסומך ע"ד הטור לא הפסיד היינו היכא שמעיקר הדין הוי מום רק המחלוקת אם הוא אסור מדרבנן. אבל אוזן א' גדולה וא' קטנה דס"ל להרמב"ם דאינו מום מה"ת בזה לא הכריע הרמ"א:

(ב) יבאר דיש ראיה לשטת רש"י והטור דמ"ש ולא הודו לו חכמים לא קאי רק על הא דר"י אומר א' מביציו כו'. אבל הא דאזנו כו' אינו כלל דברי ר"י רק מד' ת"ק דהו"ל כמו עינו א' גדולה כו' דה"ל שרוע. וביצים שאני דלא הוי בגלוי ולהכי העבד אינו יוצא בזה לחירות ואף להרא"ש שם בקדושין דוקא אם נתקן לגמרי מהכיס:

(ג) גם ראיה מהסוגיא דפ' אלו מומין כו' דשוו אזנים לעינים במומי אדם. א"כ י"ל דה"ה לענין מומי בהמה. וכן הלח"מ ס"ל דשטת רש"י מחוורת:

(ד) וא"כ בנ"ד שיהי' חולבת הגם דלר"ת חלב אינו פוטר משום סמוך מיעוטא לחזקה עכ"פ בהצטרף הספק שמא הוי מום בוודאי יש להתיר. ולא גרע ממ"ש בתה"ד סי' רע"א לצרף גמסל"ת להא דחולבת:

(ה) ויבאר דמ"ש בתה"ד בפסקיו סי' קס"ז דאין מצטרף קנין כסף לחולבת היינו כיון דרוב הפוסקים לא ס"ל הא דקנין כסף ודמי למעוטא דאונס וס' תחתיו. (וכמ"ש בשט"מ כתובות ט' ד"ה ואבע"א) משא"כ בנ"ד דהמום בעצמו ודאי הוי ס' שקול. ועוד דהלח"מ חולק עליו:

(ו) נוסף ע"ז דמ"ש ר"ת דהבהמה בחזקת שלא ילדה אין התוס' והרא"ש מודים לו. ולא עדיף מחזקת קטנות ועוד כמה טעמים דרובא דחולבות הוי רוב גמור בלי שום חזקה כנגדו:

(ז) יבאר לחלק בין דינו דהט"ז סי' שט"ז סק"ה למ"ש בשו"ע סי' ט"ו ס"ג. ונידון שלפנינו עדיף גם מהא דהט"ז: