סימן רטו

סופר שטעה וכ' הוי' במקום האמורי. ותיקן. ומה' דהשם נשאר ה' דהאמורי. השיב:

(א) עירוכין ו' יגוד וישתמש במותר. לפירש"י י"ל דהיינו כעין נטילת מקום ולהתוס' כל עובי הקורה שכנגד מקום השם קדוש:

(ב) ודין זה תלוי בב' הפירושים דרש"י ולפי' שני דלא קדוש היינו כל העובי ודלא כפר"ח דמפרש דלא קדוש כלל גם השם רק מדרבנן:

(ג) גם קשה לד' הא דשבת ק"כ לא ירחץ כו' וביומא ד"ח והתו"י שם לא חלקו ע"ז רק משום דהוי גרמא. אך מ"מ אינו קדוש רק כדי נטילה. וכה"ג עדיף מגרם מחיקה. אך התשב"ץ אוסר לקלוף ופשיטא דאסור לפי' א' דרש"י שהסכימו כן רש"י ותוס' דמקומו כולו קדוש:

(ד) וא"כ בנ"ד אף די"ל דהוי שם שלא במקומו הרי עכ"פ הוא קדוש מה"ת. וכן מקומו וכ"ש כשלא גררו ועשה ממנו תיבת האמורי ודאי אין לך בזיון גדול מזה [צ"ל בטעמו של רבינו דהוי כנעבדה בו עבירה וצ"ע] ויש לתקן. ומדחה ד' השיבת ציון סי' מ"ג:

(ה) פלוגתת הפוסקים אם לקדור את השם. אך בנ"ד שכבר נכתב האמורי ודאי טוב יותר לקדור מלגנוז היריעה וכ"ש ממ"ש בס' תפל"מ בסי' רע"ה: