סימן רי

ע"ד הס"ת שנכתב כס יה בשני שטין. השיב:

(א) לפי הגרסא בגמ' שלנו פסחים דקי"ז רבה א"כ ודאי הל' כרב ור"י דהוי תיבה א'. אמנם בתשב"ץ ובתוי"ט גרסי רבא א"כ הל' כוותי' דהל' כבתראי מאביי ורבא. מ"מ הצריך התשב"ץ לתקן:

(ב) ראי' השב"י דב' תיבות הן מפסיקתא דדריש אין הכסא שלם כו' יש לדחות מהירושלמי והזוהר לענין הללויה וכ"ש כס יה:

(ג) מדחה ראי' התשב"ץ מאש דת ויבאר שבנ"ד ודאי צריך תיקון:

(ד) ולכאורה יש לגרר תיבת כס ולהרחיב הלמ"ד של על ולכתוב כס קודם יה בריוח שבין דף לדף דחצי תיבה שרי לכתוב חוץ לדף. ויבאר דל"ת ממה שמחלקין אותו בשטה אחת לב' תיבות דזה פסול בשאר תיבות ועוד דאפי' תיבה שלמה חוץ לדף כשר דיעבד והכא הוי כדיעבד שא"א בענין אחר:

(ה) והנה בת' הרשב"ץ הובא ב"י צוה לתלות כס ביני שיטי על יה ובת' שב"י סי' נ"ז דלתלות עדיף מחוץ לשטה. אמנם ממה שבתפילין אסור לתלות ובחוץ לדף שוה לס"ת ע"כ לתלות גרע לפי' א' שבסה"ת דאין הטעם משום שלא כסדרן ואפילו לטעם הב' אין ראי' להיפוך:

(ו) לפ"ד הפוסקים דהשם צריך שיהיה כולו בתוך הדף ומעכב דיעבד לכאורה מוכח דגרע מתולין דהרי כל השם תולין ולענין חוץ לדף מקצתו עדיף. ואעפ"כ אף דיעבד מעכב. אך כ"ז לשטת ר"ת דתולין עדיף ממוחק כו'. אבל לד' הסה"ת דגרע ממוחק ה"ה דגרע מחוץ לדף וס"ל דחוץ לדף ג"כ כשר בדיעבד. וגם לשטת ר"ת עכצ"ל דאותי' השם שאני ויבאר דמהגמ' מוכח דחוץ לדף עדיף מתולין. עוי"ל דאין לתלות בנ"ד כס ע"ג יה כמו גבי ציץ ול"ת ממשנה דשילהי ידים:

(ז) וי"ל דהתשב"ץ לשטתי' דלדידי' חוץ לדף לא מתכשר אף דיעבד אבל אנן לא קיי"ל כוותי'. ויבאר דאין חילוק בחוץ לדף בין סוף השטה לתחלת השטה: