סימן רו

ע"ד החתי"ן שאינם לא עפירש"י ולא ע"פ פיר"ת רק כזה ח דהיינו שאמצעי' גג החי"ת הוא דק הרבה יותר משני קצוותיו. השיב:

(א) דהיינו דין ניקב רגל הה"א. ואמרו אם נשתייר בו כשיעור אות קטנה כשר כו'. ויבאר דנפסק היינו כולו דוקא:

(ב) וכן הבינו כל האחרונים פי' נפסק שבגמ'. וגם ראי' לזה ממנחות כ"ט א'. גבי ואפילו כתב א' מעכבן דפריך פשיטא ואמאי לא מוקי בכה"ג:

(ג) מסוגי' דהעור והרוטב קי"ט ב' אין ראי' דמהר"ם ב"ב בת' שהובא בב"ש ס"ל דלמסקנא דוקא כשנפסק כולו כו':

(ד) ואף להקס"ד שם י"ל דהיינו מלא נקבים דוקא ע"ש. ואף הט"ז דפוסל היינו משום שאינו מוקף גויל. משא"כ בנ"ד דרק חסר דיו בלא נקף בקלף:

(ה) יבאר דבנידון החתי"ן שבסי' הקודם שא"צ תיקון. שהטעם הוא כיון דלכל הדעות אין זה פסול:

(ו) ועוד משום דהוי מנומר. ואע"ג דבש"ע סי' רע"ט ס"ד היקל בזה היינו דיעבד. אבל לכתחלה ודאי חוששי' כמ"ש בת' מ"ב סי' נ"ו. ולד' התשב"ץ מנומר גמור הוי וא"כ מוטב להניחו בלא תיקון. ומ"ש בגמ' ביתירות ל"ל בה היינו שיניח אויר ול"ח להפסק. וכ"ה מסקנת המרדכי עכ"פ לכתחלה יש לחוש לדבריו אבל החתי"ן דנ"ד ודאי יש לתקנם וכן הווי"ן הפוכים שבראשי הלמדי"ן שאינם מאותי' השם יש לתקנם. אך עד שיתוקנו כשירים בלי שום פקפוק: