סימן קצט
במש"ל דהיכא שיש מזכה לא בעינן דמי שמזכים ע"י יהיה לו מיגו. יש להסתפק אי בעינן עכ"פ שיהיה מיגו להמזכה שהיה יכול ליתנו לזה שהוא מזכה ע"י וכהא דסי' ק"ה ס"ג וא"כ מי שהפריש סך לצדקה בב"א. ואח"כ הפריש מזה ונתן לעשיר שיזכה בשביל איזה עני לא זכה. או דלמא כיון דדעת אחרת מקנה לא בעינן מיגו. ומהא דסי' ק"ה ס"ג יש לזה דמות ראי' דלכאורה איירי גם באופן דל"ל מיגו גם להמזכה. אך ברמב"ם מקור דין זה משמע דוקא שיש לו מיגו וכ"מ בגיטין י"א שהוא מקור דין זה לפ"ד המ"מ ולהח"מ ומבאר דבריהם. עוד יש להביא ראי' מהא דפאה פ"ד מ"ט. ומדחה. ומסיק דלא מצי לזכות ועוד דבצדקה לא שייך דעת אחרת כו' כיון שכבר התנדב שוב אינו שלו:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.