סימן קע

בדין קבעו ולבסוף חקקו. לענין תיבת המקוה שנתחברה להאיזרוב שקבוע בקרקע. השיב. לכאורה קשה על הש"ע סעיף ל"ד ורמ"א ס"ז שהכשירו בזה והוא כר"א בב"ב ס"ו ובחו"מ סי' צ"ה יש בזה ב' דעות ולא הכריע. וא"כ דוקא להסוברים דכולה שאוב דרבנן יש להקל אבל להסוברים דהוי דאורייתא לא מהני. וראי' מד' הרמב"ן בב"ב דס"ו. ומתניתין דהשוקת בסלע ספ"ד דמקוואות ובפרה פ"ה להרמב"ם בפי' המשניות היינו שחקק בסלע מחובר. והרא"ש והר"ש דפירשו בתלוש ע"כ דס"ל כר"א בב"ב שם ולפ"ז מ"ש הרב"י דלהרמב"ם לאכשורי מים שבכלי בעינן נקב המטהר וקביעה בארץ. וקשה דאם ע"י הנקב לא יצאה מתורת כלי מדרבנן. מה תועיל הקביעה. דהא מה"ט פסלי רבנן בב"ב שם בצינור שחקקו כו'. ופט"ו דכלים מ"ב פי' כמותם. וי"ל כיון דהאיסור דרבנן הוא מצד הכלי מהני הקביעות לטהרו לגמרי וראי' לזה מהסוגי' שם ומינה דלהרמב"ם כלי שניקב כדינו אין איסור טבילה בתוכו רק דרבנן דאל"כ לא היה מהני קביעות. ויבאר דהקביעות לבנין המחובר לקרקע נמי מהני וראי' מהא דדף של נחתומין שם. ומיישב דל"ת ממ"ש הפרישה בחו"מ סי' צ"ה ס"ז. עוד ראי' מהרשב"א חולין דט"ז ובת' ח"ג סי' רנ"ד. ובמיוחסות סי' רכ"ז. וכיון שלענין טומאה כן ה"ה לענין מקוה דבב"ב דס"ו מדמי להו ויבאר דמה שלכאורה סתרי משנה דדף למשנה פי"א דכלים חוץ מן הדלת כו' וד' הס"ט סי' קצ"ח ס"ג יש לדחות. ויש לחלק דבנעשה לשמש הקרקע מטהרי רבנן. משא"כ דף שאינו רק מחובר לקרקע אך הא הרשב"א והרא"ש חושבים צינור מהכלים שנעשו לשמש א"כ מאי מקשי' עלה בב"ב שם מהא דדף וצ"ל כמ"ש בתו"ח ספ"ו דמקוואות דחילוק זה לא שייך רק גבי טומאה ולא גבי שאובה. משא"כ כל המחובר לקרקע שייך גם גבי שאובה וצינור דהרשב"א והרא"ש הנ"ל אין פיסולו משום כלי רק משום שהוא של מתכת. לזה מהני מה שנעשה לשמש: