סימן קסד

חשש זחילה במקוה. דהיינו שיש ב' מקואות סמוכים זל"ז. ומחיצה מפסקת ביניהם וכאשר מטילין מים חמין בהאחת תיכף בערך ג' או ד' שעות נעשו שניהם שוה בגובה. השיב:

(א) משנה פ"ה דמקואות נוטפין שעשאן זוחלין כו' לפי' הרא"ש והרמב"ם והתשב"ץ מקוה שנסדק א' מכותליו והמים יוצאין דרך הסדק ויכולין לצאת באופן שלא ישאר מ"ס. מ"מ כ"ז שיש בו מ"ס כשרה דלא מקרי זוחלין. אך הטור ס"ל דגם להרא"ש אינו כשר רק שאחר הזחילה ישאר מ"ס. ואין טעם לזה רק שחושש לדעת ר"ש בפי' המשנה שם. ורי"ו נכ"ו ח"ה מחלק דבניקב או נסדק גם להר"ש ל"ח זוחלין. ונפרץ על שפתו להר"ש חשוב זוחלין. ולהרא"ש גם בכה"ג כשרה:

(ב) ויש להביא ראיה להרא"ש ממשנה גל שנתלש כו'. וקשה דהא הו"ל זוחלין. הגם דימים כמעיין לר"י. אך הא נפסק ולא עדיף ממעיין שהעבירוה ע"ג בריכה (ריקנית לדעת כל הפוסקים) ועוד קשה א"כ אמאי בעי' מ"ס אף לכלים הא זוחלין חמיר וכלפי לייא. ועוד קשה מ"ש בחולין ל"א מאי למימרא כו' הא חידוש גדול הוא:

(ג) אלא ודאי דל"ח זוחלין כה"ג. וכמ"ש בתו"ח שם וכ"מ בהרמב"ם ספ"ט ודלא כהכ"מ. וכ"מ מהתוספתא פ"ד דמקוואות. ומוכרח הוא לדעת הסוברים דבמעיין א"צ מ"ס גם לאדם וא"כ מה ראיה להרא"ש הנ"ל. והנה אף לד' ר"ש כבר כ' ב' רי"ו דע"י נקב גדול או סדק ל"ח זוחלין. ולהרשב"א נקב קטן או סדק ל"ח זוחל. ובהג"א דשבת ס"ל דע"י נקב חשיב זחילה ובמע"צ סי' ל"ט דע"י נקב כשפו"ה ל"ח זוחל:

(ה) ובמרדכי אי' דע"י הזחילה מפסל כל המקוה והרא"ש כ' דאם ישארו מ"ס גם להר"ש כשר אפי' לטבול בהעליונים שיזחלו. ול"ת ע"ז ממ"ש התה"ד סי' רנ"ד די"ל דהרא"ש ס"ל דזוחלין אלו אינם רק מדרבנן אף לפירש"י. וראיה לזה מרש"י והרשב"א:

(ו) וכ"פ בש"ע סעיף נ' ומ"ש הב"ח להחמיר כיון שננערו כו' י"ל כיון שהוא בגומת המקוה אין לחוש. וקצת ראיה ממשנה ספ"ז. גם בחי' אנשי שם משמע דאין נראה לו כהמרדכי:

(ז) ולפ"ז אפי' אם הנקב הוא למטה ממ"ס כל שישארו מ"ס שלא יזחלו כשרה. כיון דהא דניידי בתוך המקוה ממקום למקום לא מקרי זחילה. ובנ"ד דרוב המקוה לא יזחלו גם המרדכי יודה ולא להחמיר אלא אם הזחילה הוא בעליונות המקוה א"כ הם עומדים בפ"ע ולא בטלו:

(ח) ואין להעיר חומרא מדין ברירה. כי בדבר העומד להתברר יש ברירה כמ"ש התוס' בכ"מ. ועוד דהמים שהם עומדים סמוך לכותל הן עשוים לזחל. ובכה"ג גם ר"ן בביצה ל"ט יודה [נרשם. והוא דמ"ס לא בטלי וכמש"ר לעיל ס"ז בדברי המרדכי] ועוד דמחמת שאין ברירה בהמיעוט לא אתרע מחמ"ז הרוב. וראיה לזה מתמורה ל' ע"א [נרשם והוא שצע"ק דלכאורה יש לחלק בטוב] עכ"פ בצירוף טעם הב' ודאי יש להקל:

(ט) ובפרט שי"ל דדרך סדק גם הר"ש יודה דלא חשיב זחילה כמש"ל ס"ד וכ"כ התשב"ץ ח"א סי"ז. וביאר דניקב דמי לנסדק. וא"כ למ"ש הש"ע סנ"א דניקב כשר ה"ה וכש"כ סדק וראיה מהא דעירוב מקואות ומשיג על הגר"א ס"ק צ"ז שם: