סימן קמא

בדין בדקה א"ע בעשא"ב פחות מכגריס דטהור אפי' במשוך. אם הוא אפי' בדארגישה כמ"ש הש"י:

(א) בגמ' די"ד מדמי עשא"ב להאשה שעושה צרכי' וכמ"ש התוס' שם בד"ה ור"י. ולר"י דקיי"ל כוותיה מטהר התם אף בדארגישה ואף שבש"ע מטמא בעשא"ב משום כתם היינו משום דפוסק שם כר"ח:

(ב) מ"מ לענין הרגשה י"ל דלא מחמיר ר"ח גבי עשא"ב. וראי' מעה"ב שהיה נתון תחת הכר דעגול פחות מכגריס טהור לראב"י אף בארגישה ומכריח דלאו דוקא עגול אלא כל שאינו משוך ממילא ה"ה לר"ח בעשא"ב. והטעם משום חז"ט או דהוי בכלל דם ולא כתם:

(ג) הס"ט חולק וראיותיו יש לדחות ובהג"ה יבאר דכ"ז למ"ד דבעי' הרגשה:

(ד) ומכש"כ אם מצאה מראה טהור ג"כ ודאי יש לתלות בהם ההרגשה ודלא כהחו"ד ומדחה כל ראיותיו:

(ה) מיהו מ"ש דפלוגתת הרמ"א והט"ז בסי' ק"צ הוא בדלא ארגישה יש לזה לכאורה מקום עפמ"ש בש"ע סי' קפ"ח ס"א דבהרגשה בעי' בדיקה מיד ומסיק דבמצאה מראה טהורה יש לתלות אף אי לא בדקה תוך שיעור וסת ולהחו"ד בבדקה מיד ולא קיי"ל כוותיה: