סימן קלה
אשה שבימי לבונה בלילה הרגישה לחלוחית וקנחה בכתונת שלה ומצאה בבוקר על מקום הקינוח כתם קטן ושליי"ם הרבה ומצוי אצלה מאד זיבת השלייא"ם השיב משמעות החו"ד דהחלוק שהאשה בודקת אותו קודם לבישה הוי כעה"ב. והס"ט שם מקיל דהוי כשא"ב. וי"ל דקיל יותר עפמש"ר בש"ע ס"ק ע"א. ועוד דהוי כעשא"ב שלקחתו מהאשפה דאין לך כל חלוק כו'. ולא שייך בזה חומרת רבינו סק"ע:
(ב) ולפ"ז ד' הש"י סי' מ"ד דס"ל דעשא"ב מיירי ג"כ בארגישה וקושי' הס"ט לק"מ. וראי' לד' מדמדמי' לה לעשתה צרכיה וא"כ לפ"ז בנ"ד תלי' ההרגשה בהשלייא"ם. ואף להמחמירין שם י"ל דשא"ה דטעות בעד אינו מצוי. עוד ראיה מת' רמ"א סי' צ"ז דע"כ היה שם הרגש זד"ל ומכ"ש לפ"ד הט"ז שם. עוד ראיה מדי"ד וליחוש כו'. יתרץ שמצאה ג"כ דם ירוק. ומ"ש החו"ד סס"י ק"ץ י"ל דהיינו בארגישה פה"מ:
(ג) עוד טעם כיון דאם לא בדקה כלל טהורה כמ"ש הס"ט סי' ק"צ סק"ג. וא"כ לא גרע מלא בדקה כלל. וראיה מד' הת"ש סי' ל"ו סי"א:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.