סימן קכב

ב' שאלות. אשה שנתקלקלה אחר לידתה ומצאה ג"פ אח"ת דם על הסדין ובשע"ת הרגישה כאב ונבדקה ומצאו סמוך לביהר"ח מקום א' שיש בו כעין גומא וסדק וכשנוגע העד שם כואב מאד ומוצאה דם ובשא"מ אין כאב. ב' אשה זקינה רמ"ת ג"פ ובדקה א"ע באצבעה והרגישה בצד שמאל מקום שחוגר האצבע והוא כמו גיד וכשבודקת בעד וכשנוגעת במקום ההוא כואב מאד ומוצאת דם ובשא"מ אין כאב ואין דם. השיב:

(א) לפי' הח"ץ סי' מ"ו והכו"פ בהרשב"א בדיקה זו הוי כשפופרת. ואף לפי' אדמו"ר ס"ק כ"ג בד' הרשב"א מ"מ לידע שהי' מוצאת דם לא בעי' שפופרת (ולפי' הרמ"א א"צ כלל לידע שהיו מ"ד) וא"כ יש לטהר הדם כמ"ש בת' נו"ב סס"י מ"א:

(ב) אך על למפרע. הא חזקה דמעיקרא (שהיה זמן שלא היה לה מכה) עדיף מחזקה דהשתא. ואף דע"י הלידה אתרע ואזלי' בתר חזקה דהשתא כמ"ש תוס' פסחים צ"א. ל"ד דרוב נשים אין להם מכה ע"י לידה. אך רובא דאין רמ"ת מסייע לחזקה. גם דמי קצת להא דחסר ואתאי וא"כ יש לסמוך ע"ז דלא נקרא רמ"ת בצירוף הכאב שהרגישה בשע"ת:

(ג) ע"ד השאלה הב'. מהא דר"נ דקדושין ע"ט מוכח ג"כ דהיכא דיש ריעותא בחזקה דמעיקרא אזלינן בתר חזקה דהשתא. ואם כי ר"י חולק היינו משום דהעמד ממון על חזקתו. ואף לטעמו דשמואל שם יש לצרף כאן הא דרוב אין רמ"ת. עוד ראיה מהא דרבה ב"ב קנ"ג. מהא דכתובות ע"ו. עכ"פ בווסתות דרבנן יש להקל:

(ד) ומסתפק אי צריכה ז"נ דע"כ למפרע אתחזקה בדם טמא דדוקא לענין וסתות הקלנו וא"כ הדם שתראה מחמ"ת ע"כ מאותו מקום שכבר ראתה מח"ת והדם שתמצא בעד נטהר דהלא ידוע שמ"ד והוי כחוכא. ולדעת אדמו"ר דרמ"ת הוי ס' צדדים ניחא. אבל לפירש"י קשה:

(ה) ומצדד עפ"ד הרשב"א דמכה המ"ד מטהר אף בשע"ו. ובנ"ד כ"ע יודו. ומ"מ למעשה לא טיהר הדם שרמ"ת. שוב מסתפק אולי הוא גיד הלול. ומ"מ כיון דמוציא דם תמיד ע"כ נתקלקל. ושוב הוי ליה כמכה: