סימן קכ

הוחזקה לרמ"ת שנבדקה ונמצא דם בצדדי השפופרת לבד אם הדם שתראה עוד מ"ת צריך ז"נ:

(א) השיב. אדמו"ר בש"ע פסק דהדם טהור. ומשכ"ש ב' רש"י והרמב"ם קשה דהא לדבריהם אין הבדיקה מבוררת. ומתרץ דס"ל דא"א לטהר לחצאין ועוד דהא בווסתות דרבנן חמיר משאר איסור דרבנן וא"כ שוב אין לחלק:

(ב) עוד הביא ראי' מהרשב"א והרא"ש מדחלקו על הראב"ד. ומ"ש הנו"ב דלא סמכינן ע"ז כ"א בווסתות דרבנן. ז"א דמוכרח דלכ"ע הוא. וא"ל להיפוך דדוקא למ"ד וסתות דאורייתא דאז יש הוכחה מה"ת לזה. ז"א דגם למ"ד דרבנן הטעם הוא כיון שהחז"ט מסייע ומקשה על הממ"נ של הנו"ב:

(ג) וכן ד' הכו"פ יש לדחות. ראי' אדמו"ר מהרשב"א אינה מוכרחת אמנם ראייתו מת' הר"ן מוכרח קצת:

(ד) ומ"ש החו"ד להחמיר והמציא דאם הדם מצד חמוד לא מהני שפופרת רק הקילו משום וסתות דרבנן. יש לדחות. דכבר נת' סעיף א' דה"ה למ"ד וסד"א ומהרמב"ן והב"י מוכח דגם לדם חמוד מהני שפופרת:

(ה) ומסיק להקל בהוחזקה לרמ"ת. לטהר הדם שהיה רואה שוב מחמ"ת שלא בהרגשה:

(ו) ואם לא נמצא כלל דם בשפופרת. מד' הריצב"א מוכח דל"מ לטהר הדם. משום דאמרינן דנתרפאה ולהגהש"ד והא"ש דתלי' מהצדדים וא"כ הדם טהור ויבאר ד' הא"ש:

(ז) יבאר ד' אדמו"ר שם במ"ש דרמ"ת. הוי ס' שקול מחמת עצמו. וכשיש עוד רג"ל דהיינו שנבדקה ולא נמצא דם כלל יש להקל. היינו דוקא בהוחזקה:

(ח) יבאר דסברא דמדלא חזאי כו' לכ"ע ל"א ברמ"ת רק בהוחזקה משום דאז לכ"ע סד"א דהחז"ט מסייע להווסת להגהש"ד והא"ש קשה מדוע אין תולין בד"ב יותר משיעור הנז' במשנה גם מה שתי' רבינו המשנה דנמצא על שלו דמיירי בארגישה קשה מסוגי' דרפ"ח:

(ט) קצת טעם להמטמאים הדם אף בנמצא מהצדדים ויש לדחות קושי' למה א"צ עקירה ג"פ כמו דבעי' בסי' קפ"ח וסי' קצ"א ובענין בדיקת שפופרת שלא נמצא עליה כלום אם רמ"ת אח"כ ג"פ דעת אדמו"ר דמותרת לבעלה. דכיון שתלוי בגרם כחות טפי תולין בדם הצדדים ובמקור לא שייך כחות וקשה א"כ אמאי מותרת לשני ויש ליישב. ומסתפק בעברה ושמשה. ואח"כ ראתה ג"פ: