סימן קיז

ונאמנות אשה לומר מכה יש לי כו':

(א) הסה"ת והגהמ"י ס"ל דבשע"ו אינה תולה אף במכה שידוע שמ"ד. ויכריע כפי' הש"ך להשוות ד' הרמב"ם לזה עפ"ד התוס' שם. אך רש"י שם ע"כ לא ס"ל הכי וד' הר"ן אין להם הכרע:

(ב) אך קשה על הסה"ת דהלא הוא סובר פרישה סמוך לעונה דאורייתא כמ"ש הב"י בשמו. ובתוס' שם כ' דלמ"ד וסתות דאורייתא. אף אם מרגשת שהדם שותת כעת ג"כ לא מהני ויחלק בין פרישה סמוך לעונה שהוא דאורייתא ומ"מ וסתות דרבנן לענין אם עברה:

(ג) יכריח פי' דלעיל ס"א מסימני סה"ת:

(ד) ודלא כשו"ת ושב הכהן סי' ל"ג. ומ"ש הח"ץ במע"צ סי' ס"ז שמגמ' אין ראי' לזה יש ראי' מדי"א מהא דרב גידל שם. ומתוספתא נדה פ"ג ס' דם המכה טהור משמע דלא כהצ"ץ סי' פ"ו וגם באשה שאין לה וסת יש להקל:

(ה) הב"י ס"ל בד' הרשב"א דלא בעי' כלל שתדע שמכתה מ"ד. אבל לא כן ד' הש"ך והח"ץ. ובתוה"ק משמע כפי' הב"י וכן ד' הכו"פ ומע"צ להקל בזה באשה שיש לה וסת ושלא בשע"ו. ואפשר שגם הח"ץ יודה בזה:

(ו) ראי' לד' הרשב"א לטהר אף בשאין הס' שקול מהא דדם ולא כתם. אך קשה ע"ז ממכת בתולים מ"מ שלא בשע"ו ובצירוף ס' הרגשה י"ל דהוי ס' שקול:

(ז) יבאר דלא תקשי מתשובת הרשב"א הובא ב"י סס"י ק"ץ ומתוה"א ריש שע"ד דקע"ה ע"ב: