סימן צג

לענין גילוח הזקן. השיב (א) נזיר נ"ח מיקל אדם כל גופו כו'. (ול"ד להא דמלקט לבנות כו' דהא ד' הניכר הוא. ואפי' אינו מלקט כלום מ"מ הא במקום הניכר הוא) ומסיק במספרים כעין תער. ויבאר דאין הראש בכלל גופו. [ועיין תוס' ב"ב ק' ד"ה והכוכין] וא"כ בזקן ופאות כעין תער ג"כ אסור:

(ב) ולר"י דאסר היינו אף שלא כעין תער וכ"מ בגמ' ותוס':

(ג) ולפי הא"ד ס"ל לר"י דאסור מדאורייתא ומ"מ היינו בתער דוקא [ולפ"ז י"ל דהא"ד ל"פ על ל"ק. וא"כ מאי מקשה מברייתא דלמא הברייתא לא איירי בתער ויש ליישב ומזה ראיה למ"ש בס"ב]:

(ד) ולפ"ז כיון דלרב בתער אסור מדאורייתא וכ"ה לחד לישנא לר"י כן היה ראוי לפסוק אבל י"ח וס"ל דאסור רק מד"ס. מ"מ מד"ס ודאי אסור אף שלא כעין תער:

(ה) והתוס' יבמות מ"ח והרא"ש והאגודה פוסקים דשרי אפילו כעין תער ויצטרכו לומר דר"י ל"פ בזה על רב:

(ו) אך הוא דוחק ומכש"כ לגי' בה"ג והרי"ף דגם רב אוסר ומקשה על הב"י דכתב דהיינו כעין תער:

(ז) ויבאר דמהא דרב ול"ק דר"י יש להוכיח דבפאות הזקן אסור אף כעין תער ודלא כהב"י:

(ח) ומכש"כ לפי' הא"ד דר"י וכן לכל השיטות דלעיל. ומה גם שי"ל שגם בזה שייך האיסור דלא ילבש כו' והיינו אף שלא כעין תער דמ"ש מצובע זקנו כו':

(ט) ואע"ג דבאשה ליכא זקן מ"מ ענין העברת השער הוא מנוי האשה. והרבה ראיות לזה וא"כ י"ל דבפאות הראש לא יקיל רב יותר מר"י בשער בית השחי כו' ויוסף לתמוה על הב"י שהקיל בפאות הראש יותר משער בית השחי:

(י) גם מ"ש הב"י בד' הרמב"ם שכתב דגילח במספרים פאת הזקן פטור היינו ומותר. קשה דהא דבריו לקוחים מהתוספות ושם השווה מספרים לרהיטני וקושייתו של הב"י מ"ש מפאות הראש. י"ל דבהם לא שייך לא ילבש כו' מחמת ב' טעמים. והעיקר דאף בפאות הראש אסור:

(יא) עוד ראיה דהא ר' יונתן בנזיר ל"ט ס"ל דאינו חייב רק בתער מ"מ מוכרח שם דאיסור דאורייתא יש גם במספרים וא"כ ה"ה בפאות וממ"ש התוס' ד"ה סתם מוכח דאסור אף במספרים:

(יב) ואין לחלק משום דשם נאמר קדוש יהיה גדל כו' וא"כ יש עשה לגדל. ז"א דהא לריו"נ לא קאי קרא ע"ז כמבואר שם:

(יג) וא"ל הטעם משום דצריך שיהיה השער שקידש. דהא הרמב"ם והתוס' לא ס"ל כן וכ"מ בירושלמי פ"ו דנזיר ה"ג וכמ"ש בקה"ע שם ולא כהלח"מ:

(יד) וראיה דבנזיר אינו מגלח כלל. מנזיר עולם ונזיר לעולם. וע"כ כיון דיש בהם מעלה וקדושה יש איסור בגילוחן אף שלא כעין תער וה"ה בפאות:

(טו) דג"כ יש בהם קדושה דנק' לבושו של הקב"ה ועוד ראיה:

(טז) והגם דלר"י שם דקדוש יהיה כו' הוי מ"ע וא"כ ל"ד לפאות הזקן. מ"מ הא ר"א שם ס"ל ג"כ כריו"נ ות"ק לא פליג בהא על ר"א:

(יז) ויש סמך לומר דגם לרי"א י"ל כן דהא מקדוש יהיה מוכח קדושת שער כמ"ש בספרי וכ"מ במכילתא. וא"כ בכהנים דכתיב ג"כ קדושים גו' ואיתא שם דנ"ח דהוי עשה אגידול זקנם. א"כ שפיר יש ללמוד מנזיר. ופאת זקן דישראל איתקש לכהנים:

(יח) ועוד ראיה מכסום יכסמו גו' דהוא יותר משיעור מספרים שלא כעין תער וא"כ יהיה אצלם שער הראש חמיר מפאות הזקן יציבא בארעא כו':

(יט) ויבאר שמהת"כ שכתב אין אסור אין ללמוד שום קולא:

(כ) וגם עפ"ד מרדכי פסחים ר"פ כ"ש סי' תקמ"ה דכל פטורי דלאו דשבת פטור ומותר. אין לבנות יסוד דגדולי הפוסקים חולקים עליו. עוד ראיה שבימי דוד לא היו מגלחין כלל. מירמיה סי' מ"א אין ראיה שי"ל שזהו לבד הפאות:

(כא) וכן מ"ש בטוא"ח סי' תקפ"ה י"ל ג"כ כה"ג:

[סי' צ"ד נשמט מחמת משנה שא"צ. ויען שניתוספו בדפוס איזה סימנים אשר לא היו לפני מסדר המפתחות ע"כ לפעמים המראה מקומות אינם מכוונים עם סימני הספר בפנים]