סימן פז

השאלה מובן מתוך התשובה. שכך היה מעשה. שא' הלוה לחבירו אלף רו"כ במחצית שכר והוא קנה פשתן. ובזמן הסילוק היה הפסד בהפשתן. והלוה ביקש להמתין עוד במכירת הפשתן. לכך נתפשר בקנין שיתן לה עבור חלקה הריוח ל"ה רו"כ ונתן לה כת"י וכלל הקרן והריוח:

(א) יבאר דל"ד לדין המבואר בחו"מ סי' פ"א ס"ל דהתם אמר בתחל' שהריוח:

(ב) גם ל"ד לכל קוני פלגא ריוח הנותן דהא הכא בעת הפסיקה לא היה ריוח רק אם התנה שימתין עד שיתייקר י"ל דדמי להנ"ל:

(ג) ויבאר דלכל היותר אין זה רק א"ר לבד:

(ד) אך אעפ"כ הוי מקח הנעשה באיסור. וא"כ לא מהני מה שהשליש נתן שלא מדעת הלוה ומוציאין ממנו בחזרה:

(ה) והא דמהרמ"ל בת' סי' קל"ה שאני דהתם היה נראה ריוח בעת הפסיקה:

(ו) ואף שי"ל דהא בעת הפסיקה היה היתר דכ"ז שלא בירר בעדים מחויב לסלק. אך אין זה מוכרח [נרשם והוא שמן מ"ש רו"מ כו' עד סוף הת' כ"מ בדברי רבינו וניכר שזהו שהשיב בקצרה להשואל]: