סימן פד

גמ' דס"ד ע"ב והא ה"ל קרוב לשכר כו'. קשה מ"ש מהא דפוסק על הפירות כשיצא השער כו'. ויבאר שטת ר"י בדע"ג ב' דיין שאני ויש לו גרע לענין זה משום דמבוררין ללוקח. וההיתר דדע"ג הוא עד טבת וכאן מיירי שיקבל בניסן:

(ב) וראיה לחילוק זה מבואר בהגמ"ר ובאגודה פ' א"נ:

(ג) שיטת התוס' דהכא מיירי שהיו סומכין ע"ז היין דוקא ואין שום חילוק בין יין לפירות:

(ד) שטת הרמב"ן והרשב"א ונמו"י והטור דמיירי שנתן על חבית ידוע (ומבחרי בטבת לאו דוקא) והא דב"ב דצ"ח א' אינו ענין להלואה:

(ה) ושטה ד' בשט"מ דשא"ה שהזמן לטובת הלוקח: