סימן פב

ראובן שהיה חייב מעות לשמעון. ומכר לו סחורה בזול כדי שיאריך לו יותר הזמ"פ [לקמן בסע"ז משמע דעי"ז שילם לו כל החוב וע' גם בסעי' ח' ומשם יובן שהמעשה היה שלאחר המכירה עדיין נשארה הסחורה ביד ראובן והוא עוסק במכירתה] וע"ל סי' ע"ט. השיב (א) בדין ולא ישכור הימנו בפחות אם קוצב הדבר שפוחת לו עד שיחזיר לו הלוואתו להרמב"ם הוי ר"ק ולרש"י אף בסתמא הוי ר"ק ולמהריב"ל גם לרש"י הוי א"ר:

(ב) אך מד' התוס' בד"ע רע"ב מוכח דלרש"י הוי ר"ק וי"ל דמיירי בשקצב:

(ג) מדין דלא תמכרנה אלא בדמים אלו המבואר בב"י ורמ"א סי' קע"ב מוכח דהוי ר"ק:

(ד) ול"ד לטרשא דהתם הכל מכר. ואפשר דגם הרמב"ם יודה בד' שיש לו שער קצוב:

(ה) וגם הריב"ל ח"א סי' מ"ט נ' מסכים כן וקושייתו יש לתרץ:

(ו) אך אם ע"י מכירת הסחורה שוב אינו חייב לו כלום א"כ לא שייך כאן אגר נטר ולכל היותר הוי רק כעין א"ר:

(ז) יבאר דבנשאר חייב לו עדיין גם ר"ת מודה דהוי ר"ק:

(ח) ויבאר דבנ"ד אין צריך ראובן ליתן לו כפי שמכר לו וראיה מחו"מ סי' ר"ח ויו"ד סס"י קע"ה וגם שמעון יכול לומר שא"כ אינו רוצה בהמקח:

(ט) ואף שלכאורה התם לא נקנה לו הסחורה ממש רק שנתחייב גברא כו' משא"כ בנ"ד דגוף הסחורה קנוי' לו מ"מ נראה דאין לחלק:

(י) וראיה לזה מדינו של הרמ"ה בשו"ע יו"ד סי' קע"ז סכ"ה: