סימן סא

בדג שאטריא שיש בו חדודין ובליטות. אם נידונין קשקשים כשנקלפים או לא. השיב (א) גמ' ספא"ט לויתן דג טהור הוא מוכח קצת דקשקשת אינם חדים גם מהתרגום משמע דהיינו כמו קליפות דוקא:

(ב) ולכאורה היה אפש"ל דנכללין בכלל סנפיר דתרגומו ציצין והיינו כל ד' שיש לו גובה וראיה מציצין המעכבים במילה. ויש לדחות. אך מ"מ בכלל קשקשת שהוא קליפין אינם דהא נצרך להם שם לווי מסמרים הנקלפים. וכמו גבי אזוב ודומיהן:

(ו) וא"ל כיון דקליפין לא נז' בתורה לא איכפת לן בהשם לווי וכמו בהדס. דהתם הדס לאו תרגומו דעץ עבות הוא וראיה מכופשני ציצייני לפי הקס"ד:

(ד) וא"כ בנ"ד י"ל דקליפין העגולים הם שם העצם של הקשקשת ולא מהני שם לווי ועדיין אין זה מוכרע והתוס' והרשב"א שפירשו קשקשת דבר שהי' מסכסך בו. י"ל עכ"פ אינו דבר הניקב כמחט:

(ה) עוד איזה ראיה לזה. אך משבת י"א בפירש"י והערוך שם משמע דקשקשת נקרא דבר שיש לו גובה. וכן מפשט ל' הגמ' משמע רק שיהיה נקלפין ולא הכריע: